(תהלים צד יב): "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ, יָּהּ; וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ"

הפסוק מקשר בין ייסורים לבין תורה. המפרשים הסבירו את הקשר בכמה דרכים:

1. תנאי:

• " "אשרי הגבר - אשריהם הצדיקים המעונים תחת ידיכם, ובלבד שיהו עוסקין בתורה ובמצות" " ( רש"י ) ; לימוד התורה נותן לאדם כוח להתמודד עם ייסורים, מחבר אותו לעולם הרוח, ומאפשר לו להיות מאושר גם כאשר הגוף מעונה.
• " "אלו הם יסורין של אהבה: כל שאין בהן בטול תורה, שנאמר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" " (ר' יעקב בר אידי או ר' אחא בר חנינא, שם ) ; כשאדם סובל, אולם הסבל שלו אינו מפריע לו ללמוד תורה - הוא מאושר, כי הסבל ממעיט את כוחות הגוף, ומאפשר לכוחות הרוח לגדול בלי הפרעה.

2. מטרה:

• " "אשרי להצדיקים המעונים אשר ה' הוא המייסרם ובזה מלמד אותנו מתורתו, ר"ל בזה מגלה אוזן לעשות את דברי התורה" " ( מצודות ) ; 
• " "אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו... לא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ (" "שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה" ")" " (רבא או רב חסדא, בבלי ברכות ה א ).

ה' מייסר את האדם כדי שיתעורר לתשובה, לקיים מצוות וללמוד תורה.

3. מקור:

• " "עתה מתחיל להשיב על שאלת צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, שע"י שהרשע מצליח ימהר ויבא קצו ואחריתו עדי אבוד, כמ"ש "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו"... ומ"ש ומתורתך תלמדנו, הוא מאמר מוסגר, שזה למדנו מן התורה, כמ"ש "ומשלם אל שונאיו" כנ"ל... ויש לפרש, שמתורתך תלמדנו שישקוט ולא יתרעם על ימי רע והיסורים, ויקוה לה', עד ש יכרה לרשע שחת" " ( מלבי"ם פירוש ראשון) . 
• " "אל תקרי 'תלמדֶנּו' אלא 'תלמדֵנו': דבר זה מתורתך תלמדנו, קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם, עבד יוצא בהן לחרות – יסורין, שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה!" " (ר' יוחנן, שם ) .

מהתורה אפשר ללמוד על התועלת שבייסורים.

4. תקבולת עם הפסוקים הבאים (13-14): " "המאמר מקביל: אשרי הגבר אשר תיסרנו - להשקיט לו מימי רע (פסוק יג), ומתורתך תלמדנו - כי לא יטוש ה' עמו (פסוק יד)" " ( מלבי"ם פירוש שני) .

5. " "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין; אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא: תורה מנין? - שנאמר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" " (רשב"י, שם ) ( שמות רבה א א , מדרש תנחומא שמות ) .

6. ואפשר גם לפרש, שהפועל תייסרנו כלל אינו מתייחס לייסורים פיסיים, אלא ל מוסר, תוכחה: "אשרי הגבר שאתה מלמד אותו דברי מוסר וחכמה מתוך התורה" (דעת מקרא, בהערת שוליים) . לפי פירוש זה, הפועל תייסרנו מקביל לפועל תלמדנו, בדיוק אותה הקבלה הנמצאת שני פסוקים קודם,  (תהלים צד י): "הֲיֹסֵר גּוֹיִם - הֲלֹא יוֹכִיחַ? הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת"( פירוט ); וייתכן שגם אבן עזרא רמז לפירוש זה: " "תייסרנו - עד שישמור מצוותיך; תלמדנו - כנגד המלמד אדם דעת" " (אבן עזרא)|}} .

7. וייתכן, שהייסורים עצמם גורמים לאדם ללמוד, כמו שנאמר ב (דברים ח ג): "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ, לְמַעַן הודיעך כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם"; מתוך חוויית הייסורים, אדם לומד עובדות ורעיונות חדשים, שלא היה חושב עליהם באופן טבעי. וראו גם (משלי ג יב): "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה"( פירוט ).

(תהלים צד יג): "לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע, עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת"

מטרת הייסורים היא להשקיט לו מימי רע. מהם "ימי רע"? ואיך בדיוק הייסורים "משקיטים" מהם?

1. ימי רע = גיהנם, לאחר המוות: " "אשריהם הצדיקים המעונים תחת ידיכם... כי היסורין גורמין לו להשקיט להם מימי דין גיהנם, עד שיראה שיכרה לרשע שחת" " ( רש"י ) ; " "בזה מגלה אוזן לעשות את דברי התורה... בכדי להשקיט לו מן ימי רעה הם ימי גהינם" " ( מצודות ) , " "ע"י שתיסרנו ביסורים זמניים - ישקיט לו מימי הרעה שהוא ימי המות, שאז יכרה לרשע שחת עדי עד, להאבידו לעולם" " ( מלבי"ם ) . הייסורים מכפרים על האדם או מעוררים אותו לתשובה, וכך מצילים אותו מייסורים הרבה יותר קשים בגיהנם.

2. ימי רע = יום הדין האלהי, בעולם הזה: " "להשקיט לו מימי רע - גזירות רעות יוצאות מהשמים... והיפך זה לרשע, כי ה' יאריך לו עד בוא יומו" " (אבן עזרא)|}} ; ה' מעניש את הצדיק באופן מיידי על כל עבירה כדי שיהיה נקי ביום הדין, ומתעלם מעוונותיו של הרשע כדי להעניש אותו בבת אחת בעונש גדול.

3. ואפשר גם לפרש: ימי רע = ימים רעים שבאים על כל אדם בעולם הזה. כשה' מביא ייסורים על האדם, הוא מתחשל ומתחזק, וכך יש לו כוח להתמודד עם תקופות קשות; זאת בניגוד לאדם מפונק, שאף פעם לא סבל ייסורים, שאם פעם אחת יעבור תקופה קשה - יישבר ולא יצליח להתמודד (ע"פ גליה)|}} .