מכילתא על שמות כ כ

<< | מכילתא על שמותפרק כ' • פסוק כ' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ', כ':

מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכׇל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃



ד. מזבח אדמה תעשה לי מזבח מיוחד לי, שלא תבנהו מתחלה לשום אחר. ר' ישמעאל אומר, מזבח אדמה תעשה לי שלא תבנהו על גבי כפים ולא על גבי (עמודים. רבי נתן אומר, חלול באדמה נעשה, שנאמר נבוב לוחות תעשה אותו (שמות כז). איסי בן עקיבא אומר, מזבח נחשת מלא אדמה תעשה לי) שנאמר, כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל את העולה (מלכים א ה). וכי קטן היה, והלא כבר נאמר, אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא (שם ג). ומה תלמוד לומר קטן, אלא ביום שנבנה זה נגנז זה.

ה. וזבחת עליו - כנגדו. אתה אומר "עליו - כנגדו", או אינו אלא עליו כמשמעו?

והדין נותן, ומה אם צפון המזבח, שאינו כשר לכפרה - כשר לשחיטה, ראש המזבח, שהוא כשר לכפרה, דין הוא שיוכשר לשחיטה!

והרי מזבח הפנימי יוכיח, שהוא כשר לכפרה ואינו כשר לשחיטה, והוא יוכיח על מזבח החיצון אף על פי שהוא כשר לכפרה לא יוכשר לשחיטה!

לא: אם אמרת במזבח הפנימי, שאינו לא מכשיר ולא מתיר, ואינו גומר הכפרה - לפיכך לא יוכשר לשחיטה!

תלמוד לומר "ועשית עולותיך הבשר והדם" (דברים יג). הבשר והדם בראש המזבח, ואין שחיטה בראש המזבח!

רבי ( אסי ) [יוסי] אומר, אף לשחוט בראש המזבח. והכתוב מסייעו, שנאמר מזבח אדמה תעשה לי [וגו'].

כתוב אחד אומר "את עולותיך ואת שלמיך", וכתוב אחד אומר "ועשית עולותיך הבשר והדם". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? אמר רבי יוסי ברבי יהודה: מחצי המזבח לצפון - כצפון, ומחצי המזבח לדרום - כדרום.

ואין לי אלא צפון המזבח שיהא כשר לשחיטה, שאר כל צפון העזרה מנין? - תלמוד לומר "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את העולה" (ויקרא ד). שאין תלמוד לומר "במקום הקדש", אלא להכשיר בו כל (הקדשים) [הקדש].

אין לי אלא חטאת ועולה ושלמים, שאר כל קרבנות מנין? - תלמוד לומר "את צאנך ואת בקרך" משמע מביא את הקדשים ואת החולין? - אמרת: במי הענין מדבר? - בקדשים.

ו. בכל המקום וגו' שאני נגלה עליך בבית הבחירה. מכאן אמרו שם המפורש אסור להאמר בגבולין.

ר' אליעזר בן יעקב אומר, אם תבא לביתי אבא לביתך, ואם לא תבא לביתי לא אבא לביתך. מקום שלבי אוהב שם רגלי מוליכות אותי.

מכאן אמרו כל עשרה בני אדם שנכנסין לבית הכנסת, שכינה עמהם, שנאמר "אלהים נצב בעדת אל" (תהלים פב). ומנין אפילו שלשה שדנין, שנאמר "בקרב אלהים ישפוט". ומנין אפילו שנים, שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" (מלאכי ג). ומנין אפילו אחד, שנאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך" (שמות כ).


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ כ - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-20-20