אלשיך על תהלים א


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראיתי אחרי רואי הערות אשר יפול לב אדם עליהן לבל אשא את שמותם הלא בספרתי כי לא דבר ריק הוא ממוצאי דעת. ואומר, כי הנה שתים הנה סוגי האושר, יש יאושר בסור מרע, ולמעלה הימנו אשר יאושר בעשה טוב. אמנם לא כל הסר מרע יקרא מאושר, אם לא בהשתלש בו תרומה, הפרשה מכל ג' סוגי עבירות, הלא המה: במחשבה משוללת מעשה המתייחסת אל הנפש, וממעשה משולל מחשבה המתייחסת אל החומר, וגם לא בדיבור שהיא אמצעית בין שתיהן, הנה כי זה משולל טומאה מכל חלקיו. ועל זה אמר "אשרי האיש", כלומר, הנה מאושר יאמר לאיש אשר לא יחטא לא בהרהור בלי מעשה הנקרא "עצת רשעים" שמייחסו לחטא, כי גם שאין נצול מהרהור מה, זה לא הלך ונמשך בו לפעול הרהורו, רק בבואו להרהר שב אחור ממנו. וגם לא עמד בדרך חטאים, שהוא שוגג, מעשה בלי הרהור, כאוכל חלב במחשבת שומן. "לא עמד", כי גם שלא יבצר מהאדם לחטא שוגג, לא עמד ונתיצב בדרך ההוא, כי אם נזהר ונשמר מלשנות בו. ובמה שאינו לא מחשבה ולא מעשה כי אם דבור, גם שעמד בין המטפלים לדבר. שיחה בטלה, הנקרא "לצים, לא ישב", שטרם יקבע להתמיד שם, שב, וזהו "לא ישב". הנה הנזהר מלחטוא בהרהור ובמעשה ובדבור, "אשרי האיש" יאמר לו, כי מאושר יהיה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואמר: "כי אם בתורת ה' כו'" לומר, הנה עד פה תבא מדרגת הסר מרע, כי מאושר יאמר לו בלבד, כי יש לו אושר. מה כ"א כי אם נוסף על זה גם יהיה לו עשה טוב בבחינות אלו: ש"בתורת ה' חפצו" - בהרהור, "ובתורתו יהגה" - שהוא דבור. וגם הוא מעשה היותו יגע בה "יומם ולילה" אושרו גדול הימנו כי "והיה כעץ שתול כו'". והתכת הכתוב, כי הנה בתורה יש בחינה מתייחסת אליו יתברך והיא בחי' סודה, ויש מתייחסת אל האדם והיא פשטה. והנה השיג האדם הסוד לא כל אדם זוכה, אך יחוייב כי גם שלא ישיג אותה יהיה חפצו בה ולא יבצר ממנו דבר מה. ועל זה אמר: "בתורת ה' חפצו", ועל בחינת הפשט אמר: "ובתורתו יהגה" שהוא בתורתו של האיש הנזכר המתייחסת אליו "יהגה יומם ולילה":

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואז "והיה כעץ כו'", והוא כי למה הצדיק דומה, לאילן שהוא נטוע במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה כו'. והוא כי נפש הצדיק נטועה למעלה בקדושה, וידוע כי בקדושה עליונה יש בחינת סוד התורה, ויש בחינת סוד פשטה, ושניהם כשני "פלגי מים". והנה, נפש האיש הזה שתולה על "פלגי מים" אחוזה ונטועה בבחינה הנק' הנקראת תורת ה', היא סודה. ובפלג בחינה הנקראת תורתו, היא פשטה. וימשך מזה אשר פריו יתן בעתו והוא כי כל תלמיד חכם ע"י נטיעת נפשו בשרשי התורה במה שהוא עוסק בה יומם ולילה הוא כמשקה את נפשו להוציא פירות כמשקה אילן ככתוב אצלנו על נצר מטעי כו' והפירות הן מה שמחדש חדושים בתורה כל נפש ונפש לפי המתייחסת אליה כאשר הארכנו בביאור ספר משלי ועל כן אל דעות ה' חילק בכל דור הנשמות הראויות לחדש בכל דור לפי צורך הדור והנה אם הראוי לחדש דבר מה יתרשל מהתורה שהוא כמונע השקאה מהאילן ולא יזכה לחדש עד ישוב יתגלגל ויבא שנית לעולם לדעת רשב"י אז יהיה כנותן פריו שלא בעתו וע"כ אמר כי אם בתורת ה' חפצו נוסף על הקודם מסור מרע יזכה כי פריו יתן בעתו בפעם ראשונה והנה נוסף על החדושים אשר יחדש התלמיד חכם עוד יעשה מסברא גדרים וסייגים משמרת למשמרת התורה והנה לא כל ת"ח זוכה שיהיו גזרותיו קיימים להלכה אמר כי האיש אשר אלה לו גם עלהו הוא גדרים וסייגים שהם משמרת כעלה אל הפרי לא יבול כי אם יהיו דברים בלתי נופלים כי יהיה הלכה כמותו תמיד וא"ת אם בתורה אהגה יומם ולילה מתי אעשה ללחם ביתי לז"א וכל אשר יעשה יצליח כי במעט עסק יצליח וכמאמרם ז"ל ראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי וזה וזה נתקיימו בידם:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם תאמר, הלא רק בעינינו נביט שאדרבה דרך רשעים צלחה? אל תתמה על החפץ, כי הנה: "לא כן הרשעים" - לומר לא כן הצלחת הרשעים כהצלחת הצדיקים "כי אם כמוץ" - המוצלח ועולה על השבולת שכל הצלחתו היא עד הקצירה, כי אז, "תדפנו רוח". כן הרשעים שעד קצירתם מן העולם היא הצלחתם, ואז "תדפנו רוח" הטומאה אשר בראו בהעוותם בתוך כף הקלע:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

ושמא תאמר הלא טוב היה ייטב בעולם הזה לצדיקים בלבד ולא לרשעים פן הרשעים יקומו ליום משפט בטענת אמרם כי הצלחתם התעה אותם וגם כמה צדיקים שבעדת צדיקים ישגו ויהיו רשעים על ראותם הצלחת רשעים אל תחוש כי על כן שהרשעים מוצלחים לא יקומו ויזכו הרשעים בדין ולא ימצאו גם כן חטאים בעדת צדיקים שלא ישגו צדיקים שבעדת צדיקים ויצאו מכלל שאר עדתם ליעשות רשעים:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומה שאמרתי על כן כו'. הוא על כי יודע ומשגיח ומשפיע ה' דרך צדיקים על דרך וידע אלהים והוא כי הבא לטהר מסייעין אותו ואין רשע בישראל שלא יבא להטהר באיזה זמן ואז מסייעין אותו באופן לא יעצרנו עושרו והצלחתו מלשוב וגם הצדיקים לא יתפשו דרך רשעים בראותם הצלחת הרשעים כי הלא ודרך רשעים תאבד מהם כי הוא יתברך מרחיקם מן החטא באופן שתאבד מהם דרך הרשעים לבלתי יחטאו:

(ד) או יאמר הנה אמרתי שלא יבטחו שיצלחו בעה"ז כל הצדיקים רק אשר הפליגו בתורה כאמרו כי אם בתורת ה' כו' הוא אשר כל אשר יעשה יצליח אך לא כל יתר הצדיקים והלא תראה רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ונהפוך הוא הראוי כי רשעים יאבדו וייטיב ה' לטובים הנה על טוב הרשעים אל תחוש כי לא כן הרשעים בטובתם כטובת אשר בתורת ה' חפצו שאמרתי וכל אשר יעשה יצליח כי אם כמוץ כמפורש בקודם:
ג(ה) ועל יסורי הצדיקים ג"כ אל תתמה כי על כן שמתייסרים פה לא יקומו הצדיקים לעתיד רשעים בדינם. וזה רשעים במשפט וגם לא חטאים בעדת צדיקים שלא ימצאו חטאים שהם בעלי חטאות בעדת שרובם זכיות הנקראים צדיקים כי אם יהיו כולם זכיות בלבד כי נתמרקו כל חטאתם.
ד(ו) ולא תירא פן ימצאי חטאים בעדת צדיקים כי תחטיאם שלות רשעים אל תחוש כי יודע ה' דרך צדיקים יודע ומשפיע לקרבם לידי זכות ודרך רשעים תאבד מהם שמרחיקים מן החטא: