תהלים לט
קיצור דרך: t2639
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
לט א לַמְנַצֵּ֥חַ לידיתון לִֽידוּת֗וּן
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב אָמַ֗רְתִּי אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י
אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם
בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃
ג נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב
וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃
ד חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י
בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ
דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃
ה הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה ׀ קִצִּ֗י
וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא
אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃
ו הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י
וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ
אַ֥ךְ כׇּֽל־הֶ֥בֶל כׇּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
ז אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ
אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן
יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִֽי־אֹסְפָֽם׃
ח וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י
תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃
ט מִכׇּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי
חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃
י נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י
כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃
יא הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ
מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃
יב בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ
וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ
אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃
יג שִׁ֥מְﬞעָֽה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִ֮ינָה֮
אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ
כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ
תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכׇל־אֲבוֹתָֽי׃
יד הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה
בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למנצח לידיתון [לידותון] מזמור לדוד
ב אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי
ג נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר
ד חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני
ה הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני
ו הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה
ז אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם
ח ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא
ט מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני
י נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית
יא הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי
יב בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה
יג שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי
יד השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני
א לַמְנַצֵּחַ לידיתון [לִידוּתוּן] מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
ג נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
ד חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.
ה הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.
ו הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.
ז אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
ח וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.
ט מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
י נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.
יא הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.
יב בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֺן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.
יג שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.
יד הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.
(א) לַמְנַצֵּחַ לידיתון [לִידוּתוּן] מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
(ג) נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
(ד) חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.
(ה) הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.
(ו) הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.
(ז) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
(ח) וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.
(ט) מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
(י) נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.
(יא) הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.
(יב) בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֺן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.
(יג) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.
(יד) הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.
א לַמְנַצֵּחַ (לידיתון) לִידוּתוּן כלי נגינה או אחד מהלויים המשוררים בימי דוד - ראה דברי הימים א כה, א, מִזְמוֹר לְדָוִד:
- ב אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם, בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי בזמן שהרשע עומד מולי (לא אענה לטענותיו).
- ג נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב שתקתי מלדבר על דברים טובים (כי לא היו לי דברים טובים לדבר עליהם), וּכְאֵבִי נֶעְכָּר הושחת, כמו פצע שמחמיר מצבו.
- ד חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי בדיבורי תִבְעַר אֵשׁ בגלל שגופי בוער, כאשר אני מדבר החום פורץ החוצה, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי ולכן, למרות שרציתי לא לדבר, החום פרץ ממני.
- ה הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי מתי אני חדל להתקיים, מה מידת קוצר חיי.
- ו הִנֵּה טְפָחוֹת קצר כמו מספר טפחים נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי משך זמן חיי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ אכן כָּל הֶבֶל כמו הבלים כָּל אָדָם נִצָּב הוא כל אדם שעומד על רגליו וחושב שהוא יציב, סֶלָה.
- ז אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ כל אדם המתהלך בעולם הוא כמו פסל שאין בו ממש, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן ידברו בני האדם, יִצְבֹּר האדם אוסף רכוש כל חייו וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
- ח וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי? תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.
- ט מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל ביסורים המביישים את הרשעים אַל תְּשִׂימֵנִי.
- י נֶאֱלַמְתִּי, לֹא אֶפְתַּח פִּי, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הבאת את יסורי עלי, ואין לי תלונות כלפיך.
- יא הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ, מִתִּגְרַת יָדְךָ מהמלחמה שידך עושה בי אֲנִי כָלִיתִי כבר אבדתי.
- יב בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֺן יִסַּרְתָּ אִישׁ, וַתֶּמֶס כָּעָשׁ כמו עש המכלה את הבגדים חֲמוּדוֹ או עורו, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, סֶלָה.
- יג שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ כמו איש הנמצא בארץ זרה, כך אני נמצא בנחלת ה', בעולם הזה, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי וכן גם היו אבותי, כזרים בעולם, שצריכים לעזרה כדי להחזיק מעמד.
- יד הָשַׁע מִמֶּנִּי הרפה ממני וְאַבְלִיגָה ואתחזק, בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
