שירות בתנ"ך כתיב

ב הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ג ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז ד פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה

ה שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם ו בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור ז ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל     ח יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך ט גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו י לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה [שילו] ולו יקהת עמים יא אסרי לגפן עירה [עירו] ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה [סותו] יב חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

יג זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן     יד יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים טו וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד     טז דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל יז יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור יח לישועתך קויתי יהוה יט גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב     כ מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך     כא נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר     כב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור כג וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים כד ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל כה מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם כו ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו

כז בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל (בראשית מט, ב-כז)

א אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים ב עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו ג יהוה איש מלחמה יהוה שמו ד מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף ה תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן ו ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב ז וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש ח וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים ט אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי י נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים יא מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא יב נטית ימינך תבלעמו ארץ יג נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך יד שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת טו אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען טז תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית יז תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך יח יהוה ימלך לעלם ועד יט כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שמות טו, א-יט)

ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים (שמות טו, כא)

יז אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה יט וממתנה נחליאל ומנחליאל במות כ ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן (במדבר כא, יז-כ)

כז על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון כח כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן כט אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון ל ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא (במדבר כא, כז-ל)

א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ב יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב ג כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו ד הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ה שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל ו ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך ז זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ח בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל ט כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו י ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו יא כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו יב יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר יג ירכבהו על במותי [במתי] ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור יד חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר טו וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו טז יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו יז יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם יח צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך יט וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו כ ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם כא הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם כב כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים כג אספה עלימו רעות חצי אכלה בם כד מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר כה מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה כו אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם כז לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת כח כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה כט לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם ל איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם לא כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים לב כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו לג חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר לד הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי לה לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו לו כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב לז ואמר אי אלהימו צור חסיו בו לח אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה לט ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל מ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם מא אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם מב אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב מג הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו (דברים לב, א-מג)

ב ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת [אש דת] למו ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך ד תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ה ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ו יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר     ז וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה     ח וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה ט האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו [בניו] לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו י יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך יא ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון     יב לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן     יג וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת יד וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים טו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם טז וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו יז בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה     יח ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך יט עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול     כ ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל     כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן כג ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה     כד ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו כה ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך כו אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים כז מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד כח וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל כט אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך (דברים לג, ב-כט)

ט מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד י מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד יא מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד יב מלך עגלון אחד מלך גזר אחד יג מלך דבר אחד מלך גדר אחד יד מלך חרמה אחד מלך ערד אחד טו מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד טז מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד יז מלך תפוח אחד מלך חפר אחד יח מלך אפק אחד מלך לשרון אחד יט מלך מדון אחד מלך חצור אחד כ מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד כא מלך תענך אחד מלך מגדו אחד כב מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד כג מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד כד מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד (יהושע יב, ט-כד)

א ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר ב בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה ג שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל ד יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים ה הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל ו בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות ז חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל ח יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל ט לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה י רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו יא מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה יב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם יג אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים יד מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר טו ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב טז למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב יז גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון יח זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה יט באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו כ מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא כא נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז כב אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים כד תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך כה מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה כו ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו כז בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד כח בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו כט חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה ל הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל לא כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה (שופטים ה, א-לא)

א ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך ב אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו ג אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא [ולו] נתכנו עללות ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל ה שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ז יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם ח מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל ט רגלי חסידו [חסידיו] ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש י יהוה יחתו מריבו עלו [מריביו עליו] בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו (שמואל א ב, א-י)

יז ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו יח ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר יט הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים כ אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים כא הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן כב מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם כג שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו כד בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן כה איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל כו צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים כז איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה (שמואל ב א, יז-כז)

ב ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי ג אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני ד מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע ה כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני ו חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות ז בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו ח ותגעש [ויתגעש] ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו ט עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו י ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו יא וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח יב וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים יג מנגה נגדו בערו גחלי אש יד ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו טו וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם [ויהם] טז ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו יז ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים יח יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני יט יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי כ ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי כא יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי כב כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי כג כי כל משפטו [משפטיו] לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה כד ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני כה וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו כו עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם כז עם נבר תתבר ועם עקש תתפל כח ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל כט כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי ל כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור לא האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו לב כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו לג האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו [דרכי] לד משוה רגליו [רגלי] כאילות ועל במותי יעמדני לה מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי לו ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני לז תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי לח ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם לט ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי מ ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני מא ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם מב ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם מג ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם מד ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני מה בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי מו בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם מז חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי מח האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני מט ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני נ על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר נא מגדיל [מגדול] ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם (שמואל ב כב, ב-נא)

א ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ ה כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח ו ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת (שמואל ב כג, א-ז)

ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך ט משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה (יונה ב, ג-י)

א תפלה לחבקוק הנביא על שגינות ב יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור ג אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ ד ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה ה לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו ו עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו ז תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין     ח הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה ט עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ י ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא יא שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך יב בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים יג יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה

יד נקבת במטיו ראש פרזו [פרזיו] יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר טו דרכת בים סוסיך חמר מים רבים טז שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו יז כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים יח ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי יט יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי (חבקוק ג, א-יט)

ז ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא ח ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא ט ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא י עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם (אסתר ט, ז-י)

ראו שירות בתנ"ך ניקוד