קטגוריה:דברים לג כד
ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/לְ/אָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִ/בָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔י/ו וְ/טֹבֵ֥ל בַּ/שֶּׁ֖מֶן רַגְלֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וּלְאָשֵׁר אֲמַר בְּרִיךְ מִבִּרְכַת בְּנַיָּא אָשֵׁר יְהֵי רַעֲוָא לְאַחוֹהִי וְיִתְרַבַּא בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְשִׁבְטָא דְאָשֵׁר בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא דַיְיָ וַאֲמַר בְּרִיךְ הוּא מִבְּנַיָא דְיַעֲקב אָשֵׁר יְהֵי מַרְעֵי לְאָחוֹי וּמְסַפֵּק לְהוֹן מְזוֹנֵי בִּשְׁנֵי שְׁמִיטָתָא וּתְחוּמֵיהּ יְהֵי מַרְבֵּי זֵיתִין סַגִיעִין עָבְדִין מְשַׁח מְסַפְּקִין לְמִטְבוֹל בֵּיהּ רִיגְלוֹי: |
רש"י (כל הפרק)
"ברוך מבנים אשר" - ראיתי בספרי אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר ואיני יודע כיצד
"יהי רצוי אחיו" - שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקינון ובקפלאות והם מרצין לו בתבואה ד"א יהי רצוי אחיו שהיו בנותיו נאות והוא שנאמר בד"ה הוא אבי ברזית שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים הנמשחים בשמן זית
"וטובל בשמן רגלו" - שהיתה ארצו מושכת שמן כמעין ומעשה שנצטרכו אנשי לודקיא לשמן מנו להם פולמוסטוס אחד כו' כדאיתא במנחותרמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
הערות
(כד) "ולאשר אמר". ברוך מבנים אשר. שיהיה ברוך בענין הבנים: יהי רצוי אחיו. שיהיה אהוב לבריות, וטבל בשמן רגלו. שיהיה שמן ורטוב. ורגל הוא כנוי להגוף שהוא הרגל ובסיס להנפש:
מדרש ספרי (כל הפרק)
ולאשר אמר - למה נאמר? לפי שנא' ומקצה אחיו, וזה אחד מהם:
ברוך מבנים אשר - אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר:
יהי רצוי אחיו - שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקון ובקיפלאו' והן מרצים לו בתבואה.
ד"א יהי רצוי אחיו - כשעשה ראובן אותו מעשה הלך אשר וסיפר לאחיו, ונזפו בו ואמרו לו: כך, אחינו, אתה מדבר באחינו הגדול?! וכשהודה ראובן על מעשיו - נתרצו לו אחיו; לכך נאמ' יהי רצוי אחיו.
ד"א יהי רצוי אחיו - כשהיו ישראל מתייחסים, זה אומר שלי הוא לויה, וזה אומר שלי הוא לויה: אם מראובן הכתוב מייחס - שלי הוא לויה, ואם ממני הכתוב מייחס - שלי הוא לויה; ריצה את אחיו באותה שעה, לכך נאמר יהי רצוי אחיו.
ד"א יהי רצוי אחיו - אין בכל הארצות שמשמטת שביעית כארצו של אשר:
וטובל בשמן רגלו - שארצו של אשר מושכת שמן כמעיין. מעשה שנצטרכו אנשי לודקיא בשמן, ומינו שלהם פומיליוס אחד. אמרו לו לך וקח לנו שמן במאה רבוא! והלך לו לצור, אמר להם: שמן במאה רבוא אני צריך. אמרו לו: לך לגוש חלב. הלך לגוש חלב, אמר להם: שמן במאה רבוא אני צריך. אמרו לו לך אצל פלוני. הלך לביתו ולא מצאו; אמרו לו הרי בשדה. הלך ומצאו שעוזק תחת הזית, אמר לו שמן במאה רבוא אני צריך. אמר לו המתן עד שאגמור את הזית. משגמר את זיתיו נטל הכלים ממשמש ובא. אמר פומיליוס אפשר שיש לזה שמן במאה רבוא? דומה שצחקו בי יהודים! כיון שבא לביתו קרא לשפחתו, אמר לה בואי ורחצי רגלינו במלא ספל שמן, ורחצה להם רגליהם, לקיים מה שנא' וטובל בשמן רגלו; נתן לפניו לחם ואכל ושתה, לאחר אכילה עמד ומדד לו שמן במאה רבוא. אמר לו רצונך שוב? אמר לו אין לי מעות. אמר לו טול, ואני אבוא עמך ואטול את מעותי. עמד ומדד לו שמן בשמונה עשרה מאות רבוא. אמרו לא הניח ההוא אדם לא חמר ולא גמל בא"י שלא משכו עמו. הכירו אנשי לודקיא וקדמו לפניו ג' מילין, וקילסו לפניו קילוס גדול. אמר להם: אל תקלסו קילוס זה אלא לאדם זה, שהכל שלו, ולא עוד אלא שאני חייב לו י"ח מאות רבוא! לקיים מה שנא' משלי ו יש מתעשר ונוסף עוד:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים לג כד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.