• לדף התרגום על כל הפרק •

חבקוק ג ו:

" "עמד, וַיְמֹדֶד ארץ; ראה, וַיַתֵּר גוים;

ויתפצצו הררי עד, שחו גבעות עולם, הליכות עולם לו" "" "

הפסוק קשה, ולכל חלק מהפסוק הוצעו כמה פירושים:

1. ייתכן שהכוונה שה' עמד כשופט, מדד ובחן את מעשיהם של יושבי הארץ, והחליט להעניש אותם מידה כנגד מידה.

מתי היה משפט זה?

• בדור המבול (רש"י) ;
• או בזמן מתן תורה (חז"ל ב תלמוד בבלי, בבא קמא לח. ) : "ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח; כיון שלא קיימו - עמד והתיר ממונן לישראל" (ראו פירושים נוספים בהמשך).

2. וייתכן שהכוונה שה' עמד כדי למדוד את ארץ כנען ולחלק אותה בחבל המידה.

מתי היתה מדידה זו?

• כשבני ישראל נכנסו לארץ, וה' הנחיל להם את ארץ כנען בגורל (מצודות) .
• או בכל עת שה' מנהיג הנהגה ניסית בהשגחה גלויה (מלבי"ם) : "אז וימודד ארץ, יחליף גבולי הממלכות, להקים מלכין ולהעדה מלכין, וימודד גבולות ארץ לחלקם בחבל לכובשי ארצות"

1. ייתכן שהכוונה שה' "הקפיץ", כלומר, פיזר והגלה את הגויים (וַיַתֵּר מהשורש נתר = קפץ, כמו (ויקרא יא כא): "...כְרָעַיִם ממעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ"). מתי בדיוק?

• בדור הפלגה - כשה' הפיץ את הגויים על פני כל הארץ (רש"י) ;
• כשבני ישראל נכנסו לארץ, וה' הגלה את יושבי כנען ממקומם (מצודות) ;
• או בכל עת שה' מנהיג הנהגה ניסית בהשגחה גלויה (מלבי"ם) : "אז ויתר גוים - ינתרם ממקומם ויוליכם בשבי...", (רב מתנה ב תלמוד בבלי, בבא קמא לח. , ע"פ רש"י) : "ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום; עמד והגלה אותם מעל אדמתם (כגון 'כפתורים היוצאים מכפתור' וכגון 'ובשעיר ישבו החורים וגו' (שם), וכן אומות הרבה)."

2. ייתכן שהכוונה שה' התיר לבני ישראל להפלות את הגויים לרעה בענייני ממון, משום שאינם מקיימים את חובתם האנושית הבסיסית (רבי אבהו בתלמוד שם) : "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור, ושל כנעני שנגח לשור של ישראל - בין תם בין מועד - משלם נזק שלם:... אמר רבי אבהו: אמר קרא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים - ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח; כיון שלא קיימו - עמד והתיר ממונן לישראל"

• אולם, בלשון המקרא לא מצאנו את הפועל "להתיר" במשמעות של התרת איסורים או ממון.

3. וייתכן שהכוונה שה' התיר לגויים את המצוות הללו, כך שיקבלו שכר נמוך יותר על קיומן (רב יוסף, ומר בריה דרבינא בתלמוד שם) : "אֵין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה".

• אולם, בלשון המקרא לא מצאנו את הפועל "להתיר" במשמעות של התרת איסורים או מצוות.

מאת: רמי ניר

הלא כל הקטע הוא נבואה עתידית:

• "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ" מקביל לפסוק: "יְהוָה מִסִּינַי בָּא, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן..." (דברים לג' 2), כלומר, ליום המשפט האלוהי, אלהים יופיע מֵהַר-פָּארָן, הר סיני, כמו במתן תורה.
• "גִּבְעוֹת עוֹלָם" נזכרו גם ב(בראשית מט' 26) "עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם..." = תאוות אמונת הפירמידות במצרים, לתחיית מתים שלא תהיה; כלומר, "גִּבְעוֹת עוֹלָם" הן הפרמידות במצרים. "שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם" = תושפל אמונת הפרמידות (אשר נבנו לתחיית המתים) נוכח האמת של משפט אל-אמונה, כי לפני-כן, "וַיִּתְפּוֹצְצוּ הַרְרֵי-עַד" .
• "וַיַּתֵּר גּוֹיִם" = יהפוך סדרי עולם לתת לגויים בינה, "כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב' 4).