שולחן ערוך יורה דעה ו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן ו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
בכל דבר התלוש שוחטין. בין בסכין בין בצור בין בקרומית של "קנה–האגם" הנקרא אישפדני"א (ושן וצפורן יחידי. טור) וכיוצא בהם מדברים החותכים. והוא שיהיה פיו חד ולא יהיה בו פגם.
- הגה: ואסור לשחוט בשאר קנים או זכוכית, שקסמים נבדלין מהם ויש לחוש לנקיבת הסימנים (ב"י בשם רש"י ד"ה ה' הדברים, חולין ט"ז ע"ב. וכן כתב הר"ן).
סכין שצידו האחד מגל וצידו השני יפה – לא ישחוט בצד היפה לכתחילה, גזירה שמא ישחוט בצד האחר. ואם שחט -- הואיל ובצד היפה שחט -– שחיטתו כשרה.
- הגה: והוא הדין בסכין ארוך שיש בו פגימה, ונשאר בו שיעור שחיטה בלא פגימה – דאסור לשוחט בו אפילו במקום היפה אפילו אם כרך מטלית על הפגימה (טור). ואם שחט בו ואמר "ברי לי שלא נגעתי במקום הפגימה" – שחיטתו כשרה (מרדכי סוף פ"ק דחולין, ואשיר"י, תולדות אדם וחוה לרבינו ירוחם נתיב ט"ז, כל – בו, רוקח, ומהרי"ל) אפילו לא כרך מטלית על הפגימה.
- וביום טוב -- שאי אפשר להשחיז הסכין (טור, אשר"י, ורוב הפוסקים. עיין בית יוסף) וכן בחול בשעת הדחק –- מותר לשחוט לכתחילה אם כורך מטלית על הפגימה (טור וב"י שסמך על העיטור, ור"ן וספר התרומה וסמ"ג והגהות מיימוני. ועיין לקמן סימן י"ח סעיף י'). ולכתחילה יש ליזהר אפילו אין לסכין פגימה רק בין הקתא לסכין -- לא ישחוט בו (מצא בשחיטות ישנים. דרכי משה סימן י"ח סוף סעיף ב').
השוחט בדבר המחובר לקרקע או לגוף, כגון: ציפורן ושן המחוברין בבהמה -– שחיטתו פסולה. ובתלוש מן הקרקע, ולבסוף חברו בקרקע –- לא ישחוט, ואם שחט שחיטתו כשרה ואפילו אם בטלו. והוא שלא יהא נשרש בארץ אחר שבטלו.
חתך מבהמה לחי שיש בו שינים חדים, ושחט בהם –- שחיטתו פסולה, מפני שהם כמגל. אבל בשן אחד הקבוע בלחי –- שוחט בו לכתחילה. (והוא הדין בצפורן הקבוע ביד התלושה מן הגוף. ב"י).
נעץ סכין בכותל, (או בדבר התלוש) והעביר הצואר עד שנשחט –- שחיטתו כשרה (לשון הרמב"ם פ"ב מהלכות שחיטה דין ח') והוא שיהיה צואר הבהמה למטה והסכין למעלה, שאם היה צואר בהמה למעלה מהסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתוך בלא הולכה והבאה, ואין זו שחיטה. ואפילו אמר ברי לי שלא דרסתי -– שחיטתו פסולה (טור ופוסקים). לפיכך אם היה עוף -- בין שהיה צוארו למעלה מהסכין הנעוצה או למטה ממנה –- שחיטתו כשרה.