שולחן ערוך יורה דעה ו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

נעץ סכין בכותל, (חאו בדבר התלוש) והעביר הצואר עד שנשחט –- שחיטתו כשרה (לשון הרמב"ם פ"ב מהלכות שחיטה דין ח') והוא שיהיה צואר הבהמה למטה והסכין למעלה, שאם היה צואר בהמה למעלה מהסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתוך בלא הולכה והבאה, ואין זו טשחיטה. טואפילו אמר ברי לי שלא דרסתי -– שחיטתו יפסולה (טור ופוסקים). ילפיכך אם היה עוף -- בין שהיה צוארו למעלה מהסכין הנעוצה או למטה ממנה –- שחיטתו יאכשרה.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ח) או בדבר התלוש איכא למידק הלא כ"ש הוא ולאיזה צורך הגיהו הרב וי"ל דמשום סיפא נקטיה דצואר בהמה למעלה אפי' נעצו בדבר התלוש שחיטתו פסולה משום דרסה וכ"כ הרשב"א ומביאו בית יוסף וד"מ אי נמי אתא לאורויי דאפילו כשצואר בהמה למטה ששחיטתו כשרה דוקא בדיעבד ולא לכתחלה אפילו נעצו בדבר התלוש ומוכח בש"ס ופוסקים דבסכין תלושה שלא נעצו בשום דבר אפילו צואר בהמה למעלה מותר בדיעבד דכל שתופס הסכין בידו מסתמא אינו דורס ומשמע בש"ס דלכתחלה מיהת אסור וגם בעוף יש לחוש לכתחלה בצואר עוף למעלה אפילו כשהסכין תלושה בידו.

(ט) ואפי' אמר ברי לי כו' דחיישינן שמא ידרוס פעם אחרת כ"כ הפוסקים.

(י) לפיכך אם היה עוף כו' משמע דבכל עוף שחיטתו כשרה ובכל בהמה שחיטתו פסולה ולא כיש מחלקין בין קל לכבד וכ"כ ב"י וד"מ וכ"פ הב"ח.


ט"ז

ואפילו אמר ברי לי כו'. דשמא ידרוס פעם אחרת כ"כ התוס' ול"ד למ"ש רמ"א בסעיף א' באומר ברי לי שלא נגעתי בפגימה דכשירה דיעבד דשאני הכא דקשה מאד להיות נזהר מדרסה בזה וע"כ מצוי הוא שידרוס בפעם אחרת:

באר היטב

(ט) שחיטה: וכתב בש"ך דבש"ס ופוסקים מוכח דבסכין תלושה שלא נעצה בשום דבר אפילו הצואר בהמה למעלה מותר בדיעבד דכל שהסכין בידו מסתמא אינו דורס ומיהו לכתחלה אסור אפילו בעוף.

(י) פסולה: וכתב בט"ז ובש"ך הטעם דחיישינן שמא ידרוס בפעם אחרת ולא דמי למה שכתוב בסעיף א' דאם אמר ברי לי שלא נגעתי בפגימות דכשר שאני הכא דקשה מאד ליזהר מדרסה בזה.

(יא) כשרה: וכתב בש"ך דמשמע בכל עוף שחיטתו כשרה ובכל בהמה שחיטתו פסולה ולא כיש מחלקין בין קל לכבד. ב"י ד"מ וב"ח.



פתחי תשובה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש