שולחן ערוך יורה דעה ו ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

השוחט בדבר והמחובר לקרקע או לגוף, כגון: ציפורן ושן המחוברין בבהמה -– שחיטתו פסולה. ובתלוש מן הקרקע, ולבסוף חברו בקרקע –- לא ישחוט, ואם שחט שחיטתו כשרה וואפילו אם זבטלו. והוא שלא יהא נשרש בארץ אחר חשבטלו.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) ואפילו אם בטלו ומהרש"ל שם פסק כהרא"ש דאם בטלו אפילו בדיעבד אסור וכ"כ ר' ירוחם שכן דעת רוב הפוסקים גם הב"ח נוטה להחמיר וכן דעת הרא"ה בספר ב"ה דף י"ד.


ט"ז

בדבר המחובר. שנאמר ויקח המאכלת לשחוט דוקא מידי דניקח מיד ליד כמו מאכלת:

שחיטתו כשרה. זה דעת הרמב"ם אבל הרא"ש אוסר אפילו דיעבד וכתב רש"ל שכן עיקר:

אחר שבטלו. אורחא דמילתא נקט אבל באמת נשרש ולא בטלו גם כן אסור:

באר היטב

(ו) המחובר: שנאמר ויקח את המאכלת לשחוט מידי דניקח מיד ליד כמו מאכלת.

(ז) בטלו: וכתב הט"ז והש"ך בשם כל הפוסקים האחרונים דחולקים ע"ז וס"ל דאף דיעבד אסור אם בטלו וכ"כ הרא"ש ורש"ל.

(ח) שבטלו: וכתב בט"ז אורחא דמילתא נקט אבל באמת נשרש ולא בטלו ג"כ אסור.



פתחי תשובה

(א) בבהמה עיין בתשובת מאור הגולה רבינו עקיבא איגר ז"ל סי' נ"א שתמה ע"ז הא במתני' קתני רק והצפורן ומפרש בגמרא משום מחובר ודלמא מיירי בצפורן של השוחט עצמו דאדם אתקש לקרקע כמבואר בש"ך ח"מ סי' צ"ה או דחומרא דרבנן הוא דלא לחלף בעבד השוחט בצפרנו דודאי הוי קרקע אבל בצפורן של בהמה י"ל דכשר לשחיטה כמו בכ"מ דהוי כמטלטלין. וסיים עכ"פ לא ידעתי ראיה ברורה לזה לפסול השחיטה בציפורן של בהמה ע"ש:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש