שולחן ערוך אורח חיים תרו

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

שיפייס אדם חבירו בערב יום הכיפורים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים. ואם אינו מתפייס בשלושה פעמים, אינו זקוק לו (מיהו יאמר אחר כך לפני עשרה שביקש ממנו מחילה) (מרדכי דיומא ומהרי"ל). ואם הוא רבו, צריך לילך לו כמה פעמים, עד שיתפייס.

הגה: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול (מהרי"ל), אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה (גמרא דיומא). ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו (מרדכי וסמ"ג והגהות מיימוניות פ"ב מהלכות תשובה ומהרי"ו):

אם מת אשר חטא לו, מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו, ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו.

(ונהגו לבקש מחילה בערב יום כיפור) (מרדכי דיומא):

תקנת קדמונינו וחרם, שלא להוציא שם רע על המתים:

יכול לטבול וללקות מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה. ואינו מברך על הטבילה.

הגה: ואין צריך לטבול, רק פעם אחת בלא וידוי, משום קרי. והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני (מהרי"ו וכל בו ותשב"ץ). מי שמת לו מת בין ראש השנה ליום הכיפורים, מותר לרחוץ ולטבול בערב יום כיפור, דיום כיפור מבטל שבעה (מהרי"ל הלכות שמחות). אף על פי שנהגו שלא לרחוץ כל שלושים, טבילת מצווה מותר (דעת עצמו):