שולחן ערוך אורח חיים תרו ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יבאם מת יגאשר חטא לו, מביא עשרה בני אדם ומעמידם ידעל קברו, ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה טושחטאתי לו.

(ונהגו לבקש מחילה בערב יום כיפור) (מרדכי דיומא):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ו) אם מת:    ואם אמר לאחד ממזר פגם בכבוד אבותיו ג"כ [מהרי"ו] וביש"ש שם סי' מ"ו כתב דא"צ דיכול לומר עליך כוונתי אא"כ קראו ממזר בן ממזר וכ"מ בקידושין ד' י"ח בתוס' הקור' לחבירו ממזר סופג את הארבעים משום דחשד לחבירו שעבר על לאו דלא יבא ממזר וכו' וקש' דהא חשד לאביו שבא על חייבי כריתות אלא ע"כ נתכוין אלא לו:

(ז) על קברו:    וצריך לילך לשם יחף ואם הוא חוץ לג' פרסאות ישלח שלוחו [יש"ש סי' כ'] ואם חירפו לאחר מיתה א"צ לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו (כ"ה):

באר היטב

(ו) מת:    אם אמר לאחד ממזר לא פגם בכבוד אביו דיכול לומר עליך כוונתי אא"כ אמר ממזר בן ממזר. יש"ש (ב"ח) [ב"ק] סימן מ"ו מ"א.

(ז) קברו:    וצריך לילך לשם יחף ואם הוא חוץ לי' פרסאות ישלח שלוחו יש"ש ואם חרפו לאחר מיתה א"צ לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחיל' במקום שביישו. כנה"ג מ"א.


משנה ברורה

(יב) אם מת וכו' – זה קאי גם אמוציא שם רע, דאמרינן, אילו היה חי היה מוחל לו:

(יג) אשר חטא לו – ואם קרא לאחד ממזר, יש אומרים דפגם בכבוד אבותיו גם כן וצריך לילך על קברם. אבל רבים חולקין על זה, דיכול לומר: לאו אדעתאי שיהיה הדבר נוגע לאבותיו, אלא אם כן קראו ממזר בן ממזר. ועיין בחו"מ סימן ת"כ לעניין אם קראו רשע בן רשע או גנב בן גנב:

(יד) על קברו – וצריך לילך לשם יחף. ואם הוא חוץ לשלושה פרסאות, ישלח שלוחו לשם, והשליח יקח עשרה אנשים וילך על קברו ויבקש מחילה בשם המחרף ויאמר: הנני שליח פלוני, מודה ברבים ששלחני פלוני לאמר שחטא לאלקי ישראל וכו'.

ואם חירפו לאחר מיתה, אין צריך לילך על קברו, אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו:

(טו) שחטאתי לו – בחטא פלוני, כי צריך בזה לפרט החטא. והם ישיבו לו "מחול לך, מחול לך", שלוש פעמים:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש