ט"ז על אורח חיים תרו

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א עריכה

ואם הוא רבו כו'. כ' המ"מ דרמב"ם יליף לחלק בין רבו לאחר מדאמרי' פ' בתרא דיומא דרב אזיל לפייס' לר"ח תליסר עי"כ ומקשי' היכי עביד הכי והאר"י בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג"פ ומשני רב שאני ופירש"י רב היה מחמיר על עצמו א"כ אין לנו הוכחה לחלק בין רבו לאחר אלא דהרמב"ם פי' דרב שאני היינו דר"ח היה רבו של רב ולפי זה לא הוזכר שום דבר מענין להחמיר על עצמו דלא כפירש"י וא"כ ק' מ"ט באמת לא מהני הגמר' דמחמיר על עצמו היה כפירש"י ואם נאמ' דאסו' לו להחמיר בזה יותר מהדין ק' על הטור וש"ע שכתבו א"צ יותר דמשמע אין איסור אם עושה יותר ונרא' דהרמב"ם וטור ס"ל דודאי אין למחו' במי שרוצה לבקש יותר וגם רב היה מחמיר וכפירש"י כן פי' גם הם והא דלמדו לחלק בין רבו לאחר לא מכח רב למדו כן דבאמת רב לא הי' תלמיד של ר"ח אעפ"י שר"ח היה הראש ואב"ד במקום רבינו הקדוש אלא דלמדו כן מדאר"י ב"ח המבקש מטו מחבירו כו' משמע דוק' בחבירו אבל לא ברבו וא"כ מסתב' עד שיפייסנו כנ"ל בזה:

אם לא שיכוין לטובת המבקש. איני יודע מקור לזה ובגמ' פרכי' ור"ח היכי עביד הכי הא תנן המוחל לא יהיה אכזרי ומשני דחזא בחלמא שרב יהיה ראש ישיבה במקומו והיה דואג מן המיתה כי אין מלכות נוגעת כו' ע"כ לא אפייס כי היכי דליזול רב ולגמור אורייתא בבבל ולא מצינו דבר זה שזכר רמ"א כאן ומו"ח ז"ל פירש דרמ"א מפרש הגמ' שר"ח ראה שרב יהיה לראש ויהיו עליו צרכי צבור ולא יוכל ללמוד ע"כ דחה אותו לבבל ללמוד אבל קשה מנ"ל לרמ"א לפ' שלא כדברי רש"י ולעד"נ דרמ"א מפרש ג"כ כרש"י אלא דלמד ממנו לזה כי היכי דשם לא מחל ר' חנינא בשביל הטעם שהיה לו ה"נ אם הוא מבקש לטובתו של המבקש כי היכי שיהיה נכנע לבו הערל הרשות בידו:

הוציא עליו ש"ר כו'. במרדכי כתוב הוציא עליו ש"ר אין לו מחילה עולמית משמע פי' שאין המוחל אכזרי כשאין מוחל אבל אם רצה למחול הוי מחילה מ"ה אם מת אותו שחטא לו מהני לענין זה אף שהוציא עליו ש"ר דאמרי' אלו היה קיים היה מוחל לו:


סעיף ד עריכה

מתי שירצה. ועכ"פ טוב הוא שיטבול קודם תפלת מנחה ששם מתודה וכן נוהגין:

רק פעם א' בלא וידוי. אבל עכשיו נהגו הרבה להתודות במקוה קודם תפלה ע"פ קבלה ממהר"י לוריא ז"ל ונהגו לטבול ג"פ בזה:

וה"ה דהטלת ט' קבין. מ"כ דהוא שיעור ט"ו קוואר"ט פולניש ובמדינות מעהרי"ן יש בכל קווררט פולניש שני זיידליך וחצי זיידל: