שולחן ערוך אורח חיים תקפה
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תקפה | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה
צריך לתקוע מעומד.
- הגה: ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין.
קודם שיתקע, יברך "לשמוע קול שופר" ויברך "שהחיינו".
- הגה: ואין חילוק בין אם יברך לעצמו, או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים, אפילו הכי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות (בית יוסף ותרומת הדשן).
ויתקע תשר"ת שלוש פעמים ותש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים.
- הגה: וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים). וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה" (רוקח ומהרי"ל).
אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר, ואפילו שלושה או ארבעה, ודי בברכה שבירך הראשון. והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה. ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, ולא הוויא ברכה לבטלה.
אחר תוקע ולא שליח ציבור, כדי שלא יתבלבל. ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו, רשאי לתקוע.
- הגה: ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע; אבל תקיעות שתוקעין מיושב, דהיינו קודם שמתפללין מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע (כל בו).
- ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב, ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות, כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח).
- נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה, ונכון הוא.
הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה, או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים, אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה.