פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

צריך לתקוע מעומד.

הגה: ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין.

סעיף בעריכה

קודם שיתקע, יברך "לשמוע קול שופר" ויברך "שהחיינו".

הגה: ואין חילוק בין אם יברך לעצמו, או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים, אפילו הכי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות (בית יוסף ותרומת הדשן).

ויתקע תשר"ת שלוש פעמים ותש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים.

הגה: וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים). וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה" (רוקח ומהרי"ל).

סעיף געריכה

אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים, ישלים אחר, ואפילו שלושה או ארבעה, ודי בברכה שבירך הראשון. והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה. ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, ולא הוויא ברכה לבטלה.

סעיף דעריכה

אחר תוקע ולא שליח ציבור, כדי שלא יתבלבל. ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו, רשאי לתקוע.

הגה: ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע; אבל תקיעות שתוקעין מיושב, דהיינו קודם שמתפללין מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע (כל בו).
ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב, ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות, כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח).
נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה, ונכון הוא.

סעיף העריכה

הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה, או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים, אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה.