באר היטב על אורח חיים תקפה
סעיף א
עריכה(א) מעומד: ואם תקע מיושב יצא. מ"א ע"ש.
סעיף ב
עריכה(ב) לשמוע: ואם בירך לתקוע בשופר יצא. ב"ח.
(ג) אחרים: המ"א העלה שהמנהג הזה הוא דוקא לנשים שאינן יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ויוצא אליבא דכ"ע ע"ש וכ"ה בכנה"ג ועי' יד אהרן אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני אין צריך לתקוע. כנה"ג ריב"ש.
(ד) ימין: דכתיב והשטן עומד על ימינו. ואטר יד יש לתקוע בימין דידיה מ"א עיין סי' ז'.
סעיף ד
עריכה(ה) לתפלתו: נראה לי דאם אינו מובטח אע"פ שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה שכבר יצא בתקיעות דמיושב מ"א. וט"ז כתב דאם אין אחר מותר לתקוע דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה וכתב המ"א ומכל מקום כשמתפללים מתוך הסידור בוודאי מובטח ועסי' קכ"ח ס"כ.
(ו) גמור: והמנהג בהרבה מקומות לחלקם אפילו בתקיעות של הסדרים עצמן.
(ז) להקרות: המתפלל שחרית מקרא להתוקע ד"מ. גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו של"ה עיין סימן קכ"ח סי"ג. פעם אחת לא היו יכלים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע מט"מ מהרי"ל. וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודו' ואם לא אזי על כל פנים יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודו'. של"ה ע"ש.
סעיף ה
עריכה(ח) ברכה: אבל איסורא ליכא ועיין ט"ז.