פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקפה ב

שולחן ערוך

קודם שיתקע, יברך "לשמוע קול שופר" ויברך "שהחיינו".

הגה: ואין חילוק בין אם יברך לעצמו, או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים, אפילו הכי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות (בית יוסף ותרומת הדשן).

ויתקע תשר"ת שלוש פעמים ותש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים.

הגה: וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים). וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה" (רוקח ומהרי"ל).

מפרשים

מגן אברהם

(ב) קול שופר:    ולא יאמר בקול דמשמע לעשות רצונו ואם בירך לתקוע בשופר יצא (ב"ח):


(ג) ואין חילוק:    וטוב יותר שיברך השומע אלא שאין נוהגין כן (ת"ה) ומשהחיינו לא כת' כלום והרמב"ם כ' שהוא בעצמו יברך שהחיינו וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ו וכ"כ הגמ"נ אך הרב"י כת' שאין המנהג כן ועפ"ז כת' רמ"א ההג"ה ונ"ל שמנהג זה הוא לאנשים שאין יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ב' ברכות ויוצא אליבא דכ"ע וכ"כ בכ"ה דהרמב"ם מיירי דווקא במל בן חבירו או שעושה סוכ' או קובע מזוזה לחבירו וכן עיקר, אם ספק לו אם שמע תקיע' או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני א"צ לתקוע (כ"ה ריב"ש) עיין ביורה דעה סי' כ"ח ולעיל סי' ס"ז:


(ד) בצד ימין:    של פיו, משום דכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו וכתב בשל"ה שכן נכון ע"פ הקבלה דלא כלבוש ובהג"מ כתב ולא בשמאל מפני שהתפילין של יד מגינה [אגודה] ואם כן אטר יש לתקוע בימין דידיה עיין סי' כ"ז ס"ו:


(ה) יהפוך:    פי' השופר למעלה (לשון מהרי"ל) נ"ל כוונתו שיעמיד הפה למעלה ולא לצדדים. ובלבוש כת' יהפוך השופר מעט למעלה משמע שר"ל שיגביה הפה מעט למעלה:

באר היטב

(ב) לשמוע:    ואם בירך לתקוע בשופר יצא. ב"ח.


(ג) אחרים:    המ"א העלה שהמנהג הזה הוא דוקא לנשים שאינן יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ויוצא אליבא דכ"ע ע"ש וכ"ה בכנה"ג ועי' יד אהרן אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני אין צריך לתקוע. כנה"ג ריב"ש.


(ד) ימין:    דכתיב והשטן עומד על ימינו. ואטר יד יש לתקוע בימין דידיה מ"א עיין סי' ז'.


משנה ברורה

(ד) יברך לשמוע וכו' – רוצה לומר, שלא יאמר "לתקוע בשופר", דלאו בתקיעה תליא מילתא אלא בשמיעה, שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצא, כמו שנתבאר בסימן תקפ"ז עיין שם. ולא יאמר "בקול", דמשמע לעשות רצונו. ובדיעבד אם בירך "לתקוע בשופר" או "על תקיעת שופר" או "לשמוע בקול שופר", יצא.

אם נטלו השופר באמצע התקיעות והביאו לו שופר אחר, אין צריך לברך; אבל בין בין ברכה לתחילת התקיעות, צריך לברך.


(ה) או שכבר יצא וכו' – האחרונים העלו, דבאופן זה שכבר יצא התוקע בעצמו, טוב יותר שיברכו השומעים בעצמן שתי הברכות, אלא אם כן אינם יודעים לברך בעצמן, אז יברך בשבילן להוציאן. ומנהג העולם להקל להוציאן בכל גווני, ואין למחות בהם, כי כן הוא עיקר מדינא, כמו שכתב הפרי חדש והגר"א.

מי שנסתפק לו אם שמע קול שופר [או נטל לולב], ביום ראשון, שהוא מן התורה, תוקע ואינו מברך. וביום שני, שאינו אלא מדברי סופרים, אין צריך לתקוע, דספק דברי סופרים להקל.


(ו) ויתקע תשר"ת שלוש פעמים וכו' – טעם לסדר זה, עיין לקמן בסימן תק"צ סעיף א' וב'.


(ז) בצד ימין – של פיו, משום דכתיב: "והשטן עומד על ימינו לשטנו".


(ח) אם אפשר לתקוע בכך – ואם אי אפשר לו, אין להקפיד, אף אם יעמידנו בצד שמאל, וגם פי השופר לצד שמאל.


(ט) וכן יהפוך השופר למעלה וכו' – רוצה לומר, שטוב שיהפוך פי השופר למעלה, ולא לצדדין.

ביאור הלכה

(*) וטוב לתקוע בצד ימין:    עיין במ"ב עוד שמעתי בשם הגאון מהר"ר מאיר שמחה הכהן טעם נכון כי בש"ס ר"ה ד' ל"ד ילפי לה לתקיעת שופר מחצוצרות המלחמה ובקרא (שופטים, ז) אצל מלחמה בגדעון כתיב ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע וכו':





▲ חזור לראש