שולחן ערוך אורח חיים תקפה ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפה · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אחר תוקע ולא שליח ציבור, כדי שלא יתבלבל. ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו, רשאי לתקוע.
- הגה: ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע; אבל תקיעות שתוקעין מיושב, דהיינו קודם שמתפללין מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע (כל בו).
- ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב, ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות, כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור (רמב"ם וא"ח).
- נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מילה במילה כדי שלא יטעה, ונכון הוא.
מפרשים
אחר תוקע. כן הביא הטור בשם רבינו האי מדתנן הב' מתקיע פי' הש"ץ שהוא מתפלל מוסף מתקיע התקיעות פי' שאחר תוקע ע"פ הש"ץ שאומר הברכה והב"י פי' דלרבינו האי הויין תקיעות שמיושב עיקר כו' דחק עצמו בחנם כי מ"ש הטור ודקדק רבינו האי הוא מילתא אחרית' ואינו שייך להקוד' שאמר דתקיעו' שמעומד עיקר וההוכח' לזה מדסדרי התקיעו' להשני שמתפלל מוסף:
מובטח. כ' רש"ל דלמהר"ם גבי כהנים אפי' הוא מובטח לא סמכי' עליה היכא דאיכא אחר ה"נ לענין תקיעה עכ"ל וא"כ לא מועיל מעלה שהוא מובטח אלא היכא דליכא אחר וא"כ אם אינו מובטח לא יתקע כלל אפי' ליכא אחר ול"נ לע"ד דהיאך יבטלו התקיעות לגמרי בשביל חשש טירוף ובלבול בתפלה דהוא חשש בעלמא דדוקא בנשיאת כפים שאינה חובה אם לא קראוהו כמ"ש סי' קכ"ח אמרינן כן משא"כ שופר דאם אין אחר יש לתקוע אפי' במקום שאין מובטח אלא אמרי' דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה כנלע"ד:
כי המתחיל כו'. והמנהג בהרבה קהלות לחלקם ואפי' בתקיעות של הסדרים עצמן ויש ללמוד זכות עליהם ע"פ מ"ש הטור בשם בעל העיטור מסתברא שאם ש"ץ יודע לתקוע הרשות בידו אלא מנהג הראשונים שהיו זריזין במצית ומחבבין אותם כ"א נוטל חלקו כדי לקבל שכר עכ"ל:
(ח) כדי שלא יתבלבל: אבל הפסק לא חשיב עמ"ש סי' תקצ"ב ס"ג:
(ט) ואם הוא מובטח: ונ"ל דאם אינו מובטח אף על פי שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה עיין סי' תקצ"ב ותקצ"ג וכ"ש שכבר יצא בתקיעות שמיושב דהא אפי' נשיאת כפים מבטלין כשאינו מובטח כ"ש זה כנ"ל ומ"מ כשמתפלל מתוך הסידור בודאי מובטח עמש"ל:
(י) רשאי לתקוע: ומשמע בטור בשם ב"ה שאפי' יש שם אחר והב"ח כתב בשם רש"ל דלפי מש"ל בסי' קכ"ח ס"כ דאם יש אחר לא יעלה ה"נ כן ע"כ עמ"ש שם ועוד נ"ל דהטור יישב זה בלשונו שכ' דתקיעה ודאי לא הוי הפסק כלומר כיון שצריך לתקוע על סדר הברכות א"כ הוי ממש צורך תפלה משא"כ בברכת כהנים דלא הוי הוי מעין תפלה כ"כ לכן לא שרי' ליה אא"כ ליכא כהן:
(יא) להקרות: המתפלל שחרית מקרא להתוקע (ד"מ) גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו (של"ה) ע' סי' קכ"ח סי"ג:
פעם א' לא היו יכולים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע (מט"מ מהרי"ל) וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודות ואם לא אזי עכ"פ יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודות של"ה:
(ה) לתפלתו: נראה לי דאם אינו מובטח אע"פ שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה שכבר יצא בתקיעות דמיושב מ"א. וט"ז כתב דאם אין אחר מותר לתקוע דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה וכתב המ"א ומכל מקום כשמתפללים מתוך הסידור בוודאי מובטח ועסי' קכ"ח ס"כ.
(ו) גמור: והמנהג בהרבה מקומות לחלקם אפילו בתקיעות של הסדרים עצמן.
(ז) להקרות: המתפלל שחרית מקרא להתוקע ד"מ. גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו של"ה עיין סימן קכ"ח סי"ג. פעם אחת לא היו יכלים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע מט"מ מהרי"ל. וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודו' ואם לא אזי על כל פנים יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודו'. של"ה ע"ש.
(יג) כדי שלא יתבלבל – אבל הפסק לא הוי, דהוא חשוב צורך תפילה, שאלו התקיעות נקבעו על סדר הברכות.
(יד) ואם הוא מובטח וכו' – ואם אינו מובטח, וליכא אחר שיודע לתקוע, יש אומרים דבאופן זה לא יתקע עד אחר התפילה, וכל שכן כשכבר יצא בתקיעות דמיושב. ויש אומרים שאם אין שם אחר, יוכל לתקוע על סדר ברכות, אף על פי שאין מובטח, דיש לו לבטוח שמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן. ואם מתפלל מתוך הסידור והמחזור, לכולי עלמא דינו כמובטח.
(טו) רשאי לתקוע – אפילו יש שם אחר, דתקיעה לא חשיב הפסק כלל, וכנזכר לעיל.
(טז) ודווקא וכו' – דשם חיישינן שיתבלבל ולא יוכל לחזור לתפילתו.
(יז) אומרים לו גמור – ובמקומות שנהגו לחלק ולתת תקיעות דמיושב לאחד ודמעומד לאחר, או לחלק גם הסדרים, מלכויות לאחד, זכרונות לאחר וכו', יעשו כמנהגם, כי ישראל קדושים הם ומחבבין המצוות.
(יח) להקרות – המתפלל שחרית מקרא להתוקע. ובמקום שיש מורה צדק הוא מקרא.
- גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו, אף על גב דלא שכיח כל כך שיטעה.
- פעם אחת לא היו יכולין לתקוע, והפך השופר וקרא לתוכו "ויהי נועם", ושוב יכלו לתקוע [מ"א בשם מהרי"ל]. ועיין בדגול מרבבה שזהו דווקא בתקיעות דמעומד, אבל בתקיעות מיושב הוי הפסק גמור בין ברכה לתקיעה. ועיין בשערי תשובה שמיישב קצת דבר זה. ומכל מקום לכתחילה נראה לעניות דעתי שאינו כדאי לעשות כן. ואם הוצרך ליקח שופר אחר, אין צריך לחזור ולברך, כיוון שהיה מונח לפניו על השולחן, מסתמא דעתו היה על כולם.
- המקרא והתוקע ראוי להם שילמדו היטב דיני השופר וסדר התקיעות, כי לפעמים מאיזה סיבה נופל טעות בפי המקרא או בשגגת התוקע, וצריך לידע איך לעשות, אם לתקוע להלן או לחזור לראש הסדר [מטה אפרים].