רש"י על יהושע ז טו
<< | רש"י על יהושע • פרק ז' • פסוק ט"ו | >>
• ב • ה • ז • ט • י • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
"ישרף באש" - האהל והמטלטלין
"אתו ואת כל אשר לו" - כדין המפורש למטה (להלן פסוק כה) אותו והבהמה בסקילה והזקף שהוא על באש מוכיח שהוא נפרד מאותו שכן מצינו מקראות שהטעם מחלקן כמו (דברים יא ל) אחרי דרך מבוא השמש שאחרי מופלג מדרך על ידי הטעם וכן פתרונו הנלכד בחרם ישרף באש הראוי לישרף כמו שמפרש למטה
"אותו ואת כל אשר לו" - כדין האמור למטה וזה מקרא קצר ודומה לו (שמואל ב ה ח) כל מכה יבוסי ויגע בצנור לא פירש מה יהיה לו ובדברי הימים (א יא ו) פירש והיה לראש אף כאן לא פירש מה יהיה באותו וכל אשר לו ולמטה פירש