רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מג

(ב) כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל – יְהוּדָה אָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה פַּת מִן הַבַּיִת (תנחומא, ח).
כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ – "כַּד שֵׁצִיאוּ". וְהַמְּתַרְגֵּם "כַּד סַפִּיקוּ" טוֹעֶה. "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת" (בראשית כד,כב) – מְתֻרְגָּם "כַּד סַפִּיקוּ": כְּשֶׁשָּׁתוּ דֵּי סִפּוּקָם, הוּא גְּמַר שְׁתִיָּתָם; אֲבָל זֶה, "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל" – כַּאֲשֶׁר תַּם הָאֹכֶל הוּא, וּמְתַרְגְּמִינָן "כַּד שֵׁצִיאוּ".

(ג) הָעֵד הֵעִד – לְשׁוֹן הַתְרָאָה, שֶׁסְּתָם הַתְרָאָה – מַתְרֶה בּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים. וְכֵן: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ח,יט; דברים ל,יט); "הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם" (ירמיהו יא,ז); "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט,כא).
לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם – לֹא תִּרְאוּנִי בְּלֹא אֲחִיכֶם אִתְּכֶם (תרגום יונתן). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: "אֶלָּהֵן כַּד אֲחוּכוֹן עִמְּכוֹן", יִשֵּׁב הַדָּבָר עַל אָפְנוֹ, וְלֹא דִּקְדֵּק לְתַרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.

(ז) לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ – לְמִשְׁפְּחוֹתֵינוּ. וּמִדְרָשׁוֹ, אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ (ב"ר צא,י).
וַנַּגֶּד לוֹ – שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אָב וְאָח.
עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – עַל פִּי שְׁאֵלוֹתָיו אֲשֶׁר שָׁאַל הֻזְקַקְנוּ לְהַגִּיד.
כִּי יֹאמַר – אֲשֶׁר יֹאמַר, "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" "וְאִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר". הֲרֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אֶחָד מֵאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ "כִּי", וְהוּא "אִי" (ר"ה ג' ע"א), שֶׁהֲרֵי "כִּי" זֶה כְּמוֹ "אִם", כְּמוֹ "עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי" (בראשית כד,לג).

(ח) וְנִחְיֶה – נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: עַל יְדֵי הֲלִיכָה זוֹ תְּחִי רוּחֲךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (בראשית מה,כז).
וְלֹא נָמוּת – בָּרָעָב. בִּנְיָמִין סָפֵק יִתָּפֵשׂ סָפֵק לֹא יִתָּפֵשׂ, וְאָנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים בָּרָעָב אִם לֹא נֵלֵךְ; מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַסָּפֵק וְתִתְפֹּשׂ אֶת הַוַדַּאי (תנחומא ח).

(ט) וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ – שֶׁלֹּא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ מֵת כִּי אִם חָי.
וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים – לָעוֹלָם הַבָּא (ב"ר צא,י).

(י) לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ – עַל יָדְךָ, כְּבָר הָיִינוּ שָׁבִים עִם שִׁמְעוֹן, וְלֹא נִצְטַעַרְתָּ כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ.

(יא) אֵפוֹא – כָּל לְשׁוֹן "אֵפוֹא" לְשׁוֹן יֶתֶר הוּא, לְתַקֵּן הַמִּלָּה בְּלָשׁוֹן עִבְרִי. אִם כֵּן אֶזְדַּקֵּק לַעֲשׂוֹת שֶׁאֶשְׁלָחֶנּוּ עִמָּכֶם, צָרִיךְ אֲנִי לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ 'אַיֵּה פֹּה' תַּקָּנָה וְעֵצָה לְהַשִּׁיאֲכֶם, וְאוֹמֵר אֲנִי "זֹאת עֲשׂוּ".
מִזִּמְרַת הָאָרֶץ – כְּתַרְגּוּמוֹ :"מִדִּמְשַׁבַּח בְּאַרְעָא", שֶׁהַכֹּל מְזַמְּרִים עָלָיו כְּשֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם (ב"ר צא,יא).
נְכֹאת – שַׁעֲוָה (שם).
בָּטְנִים – לֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם (וּבְפֵרוּשֵׁי אָלֶף בֵּית שֶׁל רַבִּי מָכִיר רָאִיתִי פשטציא"ש [pistachios = פיסטוקים]. וְדוֹמֶה לִי שֶׁהֵם אֲפַרְסְקִין).

(יב) וְכֶסֶף מִשְׁנֶה – פִּי שְׁנַיִם כָּרִאשׁוֹן (אונקלוס).
קְחוּ בְיֶדְכֶם – לִשְׁבֹּר אֹכֶל, שֶׁמָּא הוּקַר הַשַּׁעַר (ב"ר צא,יא).
אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא – שֶׁמָּא הַמְּמֻנֶּה עַל הַבַּיִת שְׁכָחוֹ שׁוֹגֵג.

(יד) וְאֵל שַׁדַּי – מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְּפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם (שם).
וְאֵל שַׁדַּי – שֶׁדַּי בִּנְתִינַת רַחֲמָיו וּכְדַי הַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן, "יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי יֹאמַר דַּי לְצָרוֹתַי, שֶׁלֹּא שָׁקַטְתִּי מִנְּעוּרַי: צָרַת לָבָן, צָרַת עֵשָׂו, צָרַת רָחֵל, צָרַת דִּינָה, צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן, צָרַת בִּנְיָמִין (תנחומא י).
וְשִׁלַּח לָכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְיִפְטַר לְכוֹן", יִפְטְרֶנּוּ מֵאֲסוּרָיו, לְשׁוֹן "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ" (שמות כא,כו). וְאֵינוֹ נוֹפֵל בַּתַּרְגוּם לְשֹוֹן 'וְיִשְׁלַח', שֶׁהֲרֵי לְשָׁם הֵם הוֹלְכִים אֶצְלוֹ.
אֶת אֲחִיכֶם – זֶה שִׁמְעוֹן.
אַחֵר – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בוֹ, לְרַבּוֹת יוֹסֵף (אדר"נ נו"ב פמ"ג).
וַאֲנִי – עַד שׁוּבְכֶם אֶהְיֶה שַׁכּוּל מִסָּפֵק.
כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי – מִיּוֹסֵף וּמִשִּׁמְעוֹן.
שָׁכָלְתִּי – מִבִּנְיָמִין.

(טו) וְאֶת בִּנְיָמִין – מְתַרְגְּמִינָן "וּדְבַרוּ יָת בִּנְיָמִין", לְפִי שֶׁאֵין לְקִיחַת הַכֶּסֶף וּלְקִיחַת הָאָדָם שָׁוֶה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי. בְּדָבָר הַנִּקָּח בַּיָּד מְתַרְגְּמִינָן "וּנְסֵיב", וְדָבָר הַנִּקָּח בְּהַנְהָגַת דְּבָרִים מְתַרְגְּמִינָן "וּדְבַר".

(טז) וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן – כְּמוֹ 'וְלִטְבֹּחַ טֶבַח וּלְהָכֵן'. וְאֵין "טְבֹחַ" לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר 'וּטְבַח'.
בַּצָּהֳרָיִם – זֶה מְתֻרְגָּם "בְּשֵׁירוּתָא", שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְעֻדָּה רִאשׁוֹנָה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבְלַעַ"ז דישני"ר [disner = ארוחת־צהריים^[1]]. וְיֵשׁ הַרְבֵּה בִּגְמָרָא: "שְׁדָא לְכַלְבָּא שֵׁירוּתֵהּ" (תענית י"א ע"ב), "בְּצַע אַכֻּלָּא שֵׁירוּתָא" (ברכות ל"ט ע"ב). אֲבָל כָּל תַּרְגּוּם שֶׁל "צָהֳרַיִם" – 'טִיהֲרָא'.

(יח) וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים – כָּתוּב הוּא בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן; וְתַרְגּוּמוֹ "וּדְחִילוּ".
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף – וְאֵין דֶּרֶךְ שְׁאָר הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף, כִּי אִם בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁבָּעִיר; [עַל כֵּן] "וַיִּירְאוּ", שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְאָסְפָם אֶל מִשְׁמָר.
אֲנַחְנוּ מוּבָאִים – אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה.
לְהִתְגֹּלֵל – לִהְיוֹת מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֵינוּ עֲלִילַת הַכֶּסֶף וְלִהְיוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ. וְאוֹנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם "וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא" הוּא לְשׁוֹן 'לְהִתְעוֹלֵל', כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב,יד) "תַּסְקוֹפֵי מִלִּין"; וְלֹא תִרְגְּמוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְהִתְגֹּלֵל שֶׁתִּרְגֵּם "לְאִתְרַבְרָבָא" – הוּא לְשוֹן "גֻּלַּת הַזָּהָב" (קהלת יב,ו); "וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב,ח), שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַלְכוּת.

(כ) בִּי אֲדֹנִי – לְשׁוֹן בַּעְיָא וְתַחֲנוּנִים הוּא (אונקלוס), וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "בַּיָּיא! בַּיָּיא" (יומא ס"ט ע"ב).
יָרֹד יָרַדְנוּ – יְרִידָה הוּא לָנוּ; רְגִילִים הָיִינוּ לְפַרְנֵס אֲחֵרִים, עַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְךָ (ב"ר צב,ד).

(כג) אֱלֹהֵיכֶם – בִּזְכוּתְכֶם; וְאִם אֵין זְכוּתְכֶם כְּדַאי, אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם, בִּזְכוּת אֲבִיכֶם, נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן (שם).

(כד) וַיָּבֵא הָאִישׁ – הֲבָאָה אַחַר הֲבָאָה, לְפִי שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ לַחוּץ, עַד שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו "פֶּתַח הַבָּיִת" (שם); וּמִשֶּׁאָמַר לָהֶם "שָׁלוֹם לָכֶם", נִמְשְׁכוּ וּבָאוּ אַחֲרָיו.

(כה) וַיָּכִינוּ – הִזְמִינוּ, עִטְּרוּהָ בְּכֵלִים נָאִים.

(כו) הַבַּיְתָה – מִפְּרוֹזְדוֹר לִטְרַקְלִין.

(כח) וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ – עַל שְׁאֵלַת שָׁלוֹם. קִדָּה, כְּפִיפַת קָדְקֹד; הִשְׁתַּחֲוָאָה, מִשְׁתַּטֵּחַ לָאָרֶץ (מגילה כ"ב ע"ב).

(כט) אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי – בִּשְׁאָר שְׁבָטִים שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה, "אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" (בראשית לג,ה), וּבִנְיָמִין עֲדַיִן לֹא נוֹלַד; לְכָךְ בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בַּחֲנִינָה (ב"ר צב,ה).

(ל) כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו – שְׁאָלוֹ: יֵשׁ לְךָ אָח מֵאֵם? אָמַר לוֹ: אָח הָיָה לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִי עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ: וּמַה שְּׁמָם? אָמַר לוֹ: "בֶּלַע וָבֶכֶר" וְגוֹמֵר (בראשית מו,כא). אָמַר לוֹ: מַה טִּיבָן שֶׁל שֵׁמוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: כֻּלָּם עַל שֵׁם אָחִי וְהַצָּרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ. בֶּלַע, שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת. בֶּכֶר, שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ. אַשְׁבֵּל, שֶׁשְּׁבָאוֹ אֵל. גֵּרָא, שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּאַכְסַנְיָא. וְנַעֲמָן, שֶׁהָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר. אֵחִי וָרֹאשׁ, אָחִי הָיָה וְרֹאשִׁי הָיָה. מֻפִּים, מִפִּי אָבִי לָמַד. וְחֻפִּים, שֶׁלֹּא רָאָה חֻפָּתִי וְלֹא רָאִיתִי אֲנִי חֻפָּתוֹ. וָאָרְדְּ, שֶׁיָּרַד לְבֵין הָאֻמּוֹת, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ו ע"ב). מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו.
נִכְמְרוּ – נִתְחַמְּמוּ; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "עַל הַכּוֹמֶר שֶׁל זֵיתִים" (ב"מ ע"ד ע"א); וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "מִכְמַר בִּשְׂרָא" (פסחים נ"ח ע"א). וּבַמִּקְרָא, "עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ" (איכה ה,י): נִתְחַמְּמוּ וְנִקְמְטוּ קְמָטִים קְמָטִים, "מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב"; וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל עוֹר, כְּשֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ נִקְמָט וְנִתְכַּוֵּץ.

(לא) וַיִּתְאַפַּק – נִתְאַמֵּץ. וְהוּא לְשׁוֹן "וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה" (איוב יב,כא); וְכֵן: "אֲפִיקֵי מָגִנִּים" (שם מא,ז); חֹזֶק.

(לב) כִּי תוֹעֵבָה הִוא – דָּבָר שָׂנאוּי הוּא לַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים; וְאוֹנְקְלוֹס נָתַן טַעַם לַדָּבָר ["אֲרֵי בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין", כי את הבהמה שהמצרים עובדים לה, העברים אוכלים].

(לג) הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ – מַכֶּה בַּגָּבִיעַ וְקוֹרֵא: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי יְהוּדָה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן בְּנֵי אֵם אַחַת, הָסֵבּוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה שֶׁהוּא סֵדֶר תּוֹלְדוֹתֵיכֶם, וְכֵן כֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִנְיָמִין, אָמַר: זֶה אֵין לוֹ אֵם וַאֲנִי אֵין לִי אֵם, יֵשֵׁב אֶצְלִי (ב"ר צב,ה).

(לד) מַשְׂאַת – מָנוֹת.
חָמֵשׁ יָדוֹת – חֶלְקוֹ עִם אֶחָיו, וּמַשְׂאַת יוֹסֵף וְאָסְנַת וּמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם (שם).
וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ – וּמִיּוֹם שֶׁמְּכָרוּהוּ לֹא שָׁתוּ יַיִן וְלֹא הוּא שָׁתָה יַיִן, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁתוּ (שם; שבת קל"ט ע"א).

הערות

1. בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת־הערב.