קטגוריה:בראשית מג ל
וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָי/ו֙ אֶל־אָחִ֔י/ו וַ/יְבַקֵּ֖שׁ לִ/בְכּ֑וֹת וַ/יָּבֹ֥א הַ/חַ֖דְרָ/ה וַ/יֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּ/ה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרֵי אִתְגּוֹלַלוּ רַחֲמוֹהִי עַל אֲחוּהִי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעָאל לְאִדְּרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבָא וּבְכָא תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרוּם רָחְשׁוּ רַחֲמוֹי עַל אָחוֹי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעַל לְקִיטוֹנָא דְבֵי מְדַמְכָא וּבְכָא תַמָן: |
| ירושלמי (קטעים): | לְקִיטוּנָה וְשִׁזְגֵי: |
רש"י (כל הפרק)
"כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו
"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץאבן עזרא (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
כי נכמרו רחמיו: כמנהג האחים מאב ואם.
ובמדרש: כי נכמרו רחמיו אל אחיו, שאלו יש לך אח מאם? אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים? אמר לו עשרה בנים יש לי. אמר לו: ומה שמם? (בראשית מו, כא): "בלע ובכר ואשבל וגו'", אמר לו: ומה טיבן של שמות אלו? אמר לו: על שם אחי והצרות שמצאוהו, בלע על שם שנבלע בין האומות, בכר על שם שהיה בכור לאמו, ואשבל שנשבה לבין האומות, גרא על שם שגר בארץ אחרת בין האומות, ונעמן על שם שהיו מעשיו נעימים, אחי שהיה אחי מאב ואם, וראש שהיה גדול ממני ועטרה לראשי, מפים על שלמד תורה מפי אבי כל מה שלמד משם ועבר, וחפים שנתחפה עד היום הזה, דבר אחר מפים וחפים הוא לא נתיפה בחופתי ואני לא נתיפיתי בחפתו, וארד על שם שאמר אבינו (בראשית לז, לה): "כי ארד אל בני אבל שאולה", ויש אומרים שהיו פניו דומים לורד, מיד ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה, וכן הוא נדרש גם כן במסכת סוטה (דף לו:):
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת
ביאור:רחמים = רגש של הזדהות עם הזולת והשתתפות בצערם
למה רחמים?
למה יוסף לא בכה: משמחה, אהבה, התרגשות, געגועים, זכרונות?
על מה יוסף הצטער? - שחלומו התגשם? שהוא מציל את משפחתו? שאביו חי? שאחיו חי? שאביו נתן לבנימין ללכת? שהאחים הביאו אותו? שהוא עומד לפגוע בו?
הנושא לא ברור - למה "נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו"?
אנו רואים שבנימין למרות גילו מעל עשרים, ולמרות שיש לו עשר בנים קוראים לו "הַקָּטֹן", "בְּנִי" ו"הַנַּעַר". בנימין שתק כל הזמן. הוא לא הצטרף לשיחה בדבר מסעו למצרים, הוא לא הגיב כאשר גביע הכסף נמצא באמתחתו והוא היה בסכנת מוות. הוא לא דיבר עם יוסף ובקש רחמים, אלא יהודה דיבר בשבילו, ולא סיפר ליעקב איך יוסף הגיע למצרים. לא נראה שבנימין הבין מה קורה סביבו, ולכן יוסף הצטער וריחם עליו.
חז"ל (בבלי בבא בתרא פרק ב) טוענים ש"בנימין הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם ישי, עמרם וכלאב (אחד מבני דוד)", וכמובן אדם כפי שמתואר לע"ל לא מסוגל לחטוא, כי אין לו יכולת ליצור כוונה פלילית.
עוצמת הזעזוע הראשוני, למראה מצבו של בנימין, גרמה ליוסף לבכות, אולם אחרי שהוא רחץ פניו הוא חזר "וַיִּתְאַפַּק" (ביאור:בראשית מג לא) מבכי, כלומר ההתרגשות והצער נמשכו זמן קצר ויוסף קיבל את המצב. בתפילתו של יעקב, מיד אחרי שהוא מאשר לקחת את בנימין, יעקב אמר: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ" (ביאור:בראשית מג יד), להראות לנו שגם יעקב חשב שבנימין זכאי לרחמים ולהבנה בגלל מצבו.
וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה
יוסף לא ביקש רשות לבכות. יוסף רצה לבכות, הוא הרגיש שאין ביכולתו לעצור את דמעותיו, לכן הוא מיהר לחדר אחר, ושם הוא בכה. יוסף בכה מספר פעמים, אולם לא נראה שהאחים הבינו את יציאתו הפתאומית, את זמן העדרותו, ואת מראהו בשובו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מג ל"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.