קטגוריה:בראשית מג ל
נוסח המקרא
וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.
וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃
וַ/יְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָי/ו֙ אֶל־אָחִ֔י/ו וַ/יְבַקֵּ֖שׁ לִ/בְכּ֑וֹת וַ/יָּבֹ֥א הַ/חַ֖דְרָ/ה וַ/יֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרֵי אִתְגּוֹלַלוּ רַחֲמוֹהִי עַל אֲחוּהִי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעָאל לְאִדְּרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבָא וּבְכָא תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹחִי יוֹסֵף אֲרוּם רָחְשׁוּ רַחֲמוֹי עַל אָחוֹי וּבְעָא לְמִבְכֵּי וְעַל לְקִיטוֹנָא דְבֵי מְדַמְכָא וּבְכָא תַמָן: |
| ירושלמי (קטעים): | לְקִיטוּנָה וְשִׁזְגֵי: |
רש"י
"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נִכְמְרוּ – נִתְחַמְּמוּ; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "עַל הַכּוֹמֶר שֶׁל זֵיתִים" (ב"מ ע"ד ע"א); וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "מִכְמַר בִּשְׂרָא" (פסחים נ"ח ע"א). וּבַמִּקְרָא, "עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ" (איכה ה,י): נִתְחַמְּמוּ וְנִקְמְטוּ קְמָטִים קְמָטִים, "מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב"; וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל עוֹר, כְּשֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ נִקְמָט וְנִתְכַּוֵּץ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ל.
כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת
ביאור:רחמים = רגש של הזדהות עם הזולת והשתתפות בצערם
למה רחמים?
'רחמים' מהמילה 'רחם' - רחם אם - להצטער, שמביא לרצון: להקל, לעזור, לחמול, למחול, לסלוח.
- התמלא רחמים: התעוררו רחמיו, חָמַל, חָס, לִבּוֹ נכמר, נִכְמְרוּ רחמיו, רִחֵם (מילוג).
- מעורר רחמים: אֻמְלָל, דַּךְ, מוּכֶה גּוֹרַל, מִיקְרוֹבּ, מִסְכֵּן, עָלוּב, פָּתֶטִי (מילוג).
יוסף בכה כי נכמרו רחמיו אל אחיו, הוא לא בכה: משמחה, אהבה, התרגשות, געגועים, זכרונות.
על מה יוסף הצטער? - שחלומו התגשם? שהוא מציל את משפחתו? שאביו חי? שאחיו חי? שאביו נתן לבנימין ללכת? שהאחים הביאו אותו? שהוא עומד לפגוע בו?
הנושא לא ברור - למה "נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו"?
אנו רואים שבנימין למרות גילו מעל עשרים, ולמרות שיש לו עשר בנים קוראים לו "הַקָּטֹן", "בְּנִי" ו"הַנַּעַר". בנימין נולד בלידה קשה וארוכה שגרמה למותה של רחל אימו, ובכל הסיפור בנימין לא דיבר אפילו פעם אחת. הוא שתק כל הזמן. לא שאלו אותו ולא הסבירו לו. הוא לא הצטרף לשיחות בדבר מסעו למצרים, הוא לא דיבר עם יוסף, הוא לא הגיב כאשר גביע הכסף נמצא באמתחתו והוא היה בסכנת מוות, הוא לא ביקש רחמים מיוסף אלא יהודה דיבר בשבילו, ולא סיפר ליעקב איך יוסף הגיע למצרים למרות שהיה נוכח כאשר יוסף סיפר זאת לאחיו. לא נראה שבנימין הבין מה קורה סביבו, וייתכן שהוא היה ילד מיוחד, מוגבל, ולכן יוסף הצטער וריחם עליו.
חז"ל (בבלי בבא בתרא פרק ב) טוענים ש"בנימין הוא אחד מארבעת האנשים שלא חטאו כל ימיהם, יחד עם ישי, עמרם וכלאב (אחד מבני דוד)", וכמובן אדם כפי שמתואר לע"ל לא מסוגל לחטוא, כי אין לו יכולת ליצור כוונה פלילית.
עוצמת הזעזוע הראשוני, למראה מצבו של בנימין, גרמה ליוסף לבכות, אולם אחרי שהוא רחץ פניו הוא חזר "וַיִּתְאַפַּק" (ביאור:בראשית מג לא) מבכי, כלומר ההתרגשות והצער נמשכו זמן קצר ויוסף קיבל את המצב. בתפילתו של יעקב, מיד אחרי שהוא מאשר לקחת את בנימין, יעקב אמר: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ" (ביאור:בראשית מג יד), להראות לנו שגם יעקב חשב שבנימין זכאי לרחמים ולהבנה בגלל מצבו.
רש"י מסכים שיוסף ריחם והצטער, אולם הוא מסביר שיוסף ריחם על עצמו, לאחר שבנימין הסביר את שמות בניו שכולם, לפי רש"י, מראים שבנימין זכר והתגעגע ליוסף.
בגלל המילה "אֶל אָחִיו" ולא 'על אחיו', התרגום המקובל לאנגלית של המילים "נִכְמְרוּ רַחֲמָיו" בפסוק הוא: "his heart yearned toward his brother", הרגיש קירבה עם רגשות חזקים.
וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה
יוסף לא ביקש רשות לבכות. יוסף רצה לבכות, הוא הרגיש שאין ביכולתו לעצור את דמעותיו, לכן הוא מיהר לחדר אחר, ושם הוא בכה. יוסף בכה מספר פעמים, אולם לא נראה שהאחים הבינו את יציאתו הפתאומית, את זמן העדרותו, ואת מראהו בשובו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג ל"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.