ויקיטקסט

רי"ף על הש"ס/נדרים/פרק ה

< רי"ף על הש"ס‏ | נדרים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק חמישי עריכה

(נדרים מה, ב) השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ר' אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו (נדרים מו, א) ושניהם אסורים להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנגולין היה אחד מהם מודר הנאה מחברו לא יכנס לחצר ר' אליעזר בן יעקב אומר יכול הוא לומר לתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך וכופין הנודר למכור חלקו היה אחד מן השוק מודר הנאה מאחד מהן לא יכנס לחצר ר' אליעזר בן יעקב אומר יכול הוא לומר לתוך של חברך אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך:

גמ' איבעיא להו בנדרו פליני הדירו מאי מי אמרינן בנדרו הוא דפליני רבנן אבל בהדירו זה את זה מודו ליה רבנן לר' אליעזר בן יעקב דכי אנוסין דמי או דלמא אפילו בהדירו זה את זה פליגי נמי רבנן ת"ש היה אחד מהם מודר הנאה מחברו ופליגי רבנן תני נודר הנאה מחברו הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא וכופין את הנודר למכור חלקו ואי אמרת דאדריה אמאי כופין והא מינס אניס (דף רי"ף יד:) אמר רבה אמר זעירא (נדרים מו, ב) מחלוקת שיש בה כדי חלוקה אבל אין בה כדי חלוקה ד"ה אסור אמר רב הונא הלכה כראב"י וכן אמר ר' אלעזר הלכה כראב"י :

(נדרים מו, א) מתני' המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ בעיר ובית הבד בעיר מושכרין אם יש לו תפיסת יד בהן אסור אין לו בהם תפיסת יד מותר האומר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או מכרו לאחר מותר בית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח מת או מכרו לאחר אסור (נדרים מז, ב) הריני עליך חרם המודר אסור הרי את עלי חרם המדיר אסור הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין. ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל ושניהם (נדרים מח, א) אסורין בדבר של אותה העיר ואיזה דבר של עולי בבל הר הבית והעזרה והלשכות והבאר שבאמצע הדרך ואיזה דבר של אותה העיר הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא ר' יהודה אומר אחד כותב חלקו לנשיא ואחד כותב להדיוט מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא א"צ לזכות והכותב להדיוט צריך לזכות וחכ"א אחד זה ואחד זה צריך לזכות לא דברו בנשיא אלא בהווה ר' יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה מותר בה מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא לבנו אשה ואמר להברו הרי החצר והסעודה נתונין לך במתנה ואינם לפניך שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה אמר אם שלי הם הרי הן מוקדשין לשמים אמר ליה לא נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים אמר ליה לא נתת לי את שלך אלא כדי שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין ומתרצין זה לזה ויהא העון תלוי בראשי וכשבא מעשה לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה אם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה:

(נדרים מו, ב) גמ' וכמה תפיסת יד אמר רב נחמן למחצה ולשליש ולרביע אבל בביעין מותר אביי אמר אפי' בביעין נמי אסור וה"ד דשרי כגון דמקבל בטסקא:

(דף רי"ף טו.) קונם לביתך כו': (נדרים מז, א) בעי אבימי קונם לבית זה שאתה נכנס מת או מכרו לאחר מהו אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו או לא ת"ש האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי מת יירשנו בחייו ובמותו מת לא יירשנו. ש"מ אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו ש"מ:

ואין לו מה יאכל כו'. (נדרים מח, א) אמר רבא לא תימא טעמא דאמר ואינן לפניך אבל אמר לו הן לפניך ויבא אבא ויאכל שרי אלא אפילו אמר הן לפניך נמי אסור מ"ט סעודתו מוכחת עליו:

(דף רי"ף טו:) (נדרים מח, ב) ההוא גברא דהוי לי' ברא דהוה שמיט כיפי דכתנא אדרינהו לנכסיה עליה אמרו ליה ואי הוי בר ברך צורבא מרבנן מאי אמר להו לקנויה הדין ואי הוי בר ברי צורבא מרבנן לקנויה נהליה אמרי פומבדיתאי קני ע"מ להקנות הוא וכל קני ע"מ להקנות לא קנה ורב נחמן אמר קני ע"מ להקנות קנה דהאי סודרא קני ע"מ להקנות הוא וקני א"ר אשי ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס ליה לא מתפס ועוד סודרא קני השתא ע"מ להקנות מהשתא וקנה. הלין נכסי דהדין אימת קא קני לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לכי הוה הדר סודר למריה אמר ליה רבא לרב נחמן והא מתנה דבית חורון קני על מנת להקנות הוא ולא קני זמנין אמר ליה סעודתו מוכחת עליו וזמנין א"ל ר"א הוא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה:

הדרן עלך השותפין
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=רי%22ף_על_הש%22ס/נדרים/פרק_ה&oldid=1353737"