ויקיטקסט

רי"ף על הש"ס/נדרים/פרק ח

< רי"ף על הש"ס | נדרים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק שמיני

עריכה

(נדרים ס, א) קונם יין שאני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעבר חדש זה (דף רי"ף כ.) אסור בכל החדש וראש חדש להבא שנה זו אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד. שבוע זו אסור בכל השבוע ושבוע לשעבר ואם אמר יום אחד שבת א' שנה א' חדש א' שבוע א' אסור מיום ליום:

גמ' אמר רב ירמיה לכשתחשך צריך שאלה לחכם. מאי טעמא א"ר יוסף גזירה היום משום יום אחד. (נדרים ס, ב) אמר רבינא אמר לי מרימר הכי אמר אבוך משמיה דרב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דר' ירמיה בר אבא כר' נתן דא"ר נתן הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן:

שבת זו אסור כו'. פשיטא מ"ד יומי דשבתא קאמר קמ"ל:

חודש זה כו' פשיטא לא צריכא לחודש חסר מ"ד ר"ח לשעבר שייכא קמ"ל דהא קרו ליה אינשי ר"ה:

שנה זו כו' איבעיא להו קונם שאני טועם יום מאי דיניה כהיום או כיום אחד. ת"ש ממתני' קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך הא יום כיום אחד דמי. אימא סיפא יום אחד אסור הא יום כהיום דמי אלא מהא ליכא למשמע מינה:

(נדרים ס, ב) מתני' עד הפסח אסור עד שיגיע. עד שיהא אסור עד שיצא. עד פני הפסח ר"מ אומר אסור עד שיגיע ר' יוסי אומר עד שיצא:

(נדרים סא, א) גמ' למימרא דר"מ סבר לא מעייל אינש נפשיה (נדרים סא, ב) בספיקא ור"י סבר מעייל אינש נפשיה בספיקא ורמינהו מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולו' או גדולה שבקטנו' או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן גדולה שבקטנות כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דר"מ. רי"א כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות. א"ר חנינא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני רמ"א עד שיצא ורי"א עד שיגיע:

מתני' עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא. וכל שאין זמנו קבוע בין אמר עד שיגיע בין אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחיל העם להכניס בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות (נדרים סב, ב) עד הקציר עד שיתחיל העם לקצור קציר חטים ולא קציר שעורים הכל לפי מקומו אם היה בהר בהר אם היה בבקעה בבקעה:

(נדרים סא, ב) גמ' תנא כלכלה שאמרו כלכלה של תאנים ולא של ענבים תניא הנודר מפירות הקיץ אינו אסור אלא מתאנים ר' שמעון בן גמליאל אומר ענבים בכלל תאנים מאי טעמא דתנא קמא קסבר תאנים מקצצי בידא ענבים לא מקצצי בידא ורשב"ג סבר ענבים נמי כי מיחדדן מקצצי בידא:

עד שיקפלו המקצועות: תנא עד שיקפלו רוב המקצועות (נדרים סב, א) תנא הוקפלו רוב המקצועות מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר. ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא דקאכיל בזמן שהוקפלו המקצועות אחתיה בשקיה ושקליה ואמטיה למשדיה בנהרא אמר אוי לו לטרפון שזה הורגו שמע האי גברא שבקיה וערק. אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן נמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה ואמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה (דף רי"ף כ:) דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם ק"ו מבלשצר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו חול שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה כיון שבאו בה פריצים נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב ביה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהיא קיימת לעולם עאכ"ו והאמר רבה שרי ליה לאינש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה דכתיב ועבדך ירא את ה' מנעוריו שאני ר"ט שהיה עשיר גדול דה"ל לפייסו בדמים. ר"א בר' צדוק אומר עשה דברים לפועלם ודבר בהם בשמם ואל תעשה עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר בהם וקל והומר מבלשצר כדלעיל. תנו רבנן לאהבה את ה' אלהיכם שלא יאמר אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנה שאהיה זקן ויושב בישיבה אלא למוד מאהבה וסוף הכבוד לבא שנאמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר קשרם על לבך תמיד ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא שנא' ובני דוד כהנים היו מה כה"ג נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש. וכהן מנלן דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ותנא דבי ר"י וקדשתו לבל דבר שבקדושה לפתוח (נדרים סב, ב) ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון. וא"ר אשי צורבא מרבנן שרי ליה למימר צורבא מרבנן אנא לא יהיבנא כרגא דכתיב מנדה בלו והלך לא שליט למרמי עליהון וא"ר יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גלגולתא והלך זו ארנונא. ואמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר עבדא דנורא אנא ולא יהיבנא כרגא מ"ט לאברוחי אריא מיניה קאמר. רב אשי ה"ל ההוא אבא זבניה לנורא א"ל רבינא לר"א והא איכא לפני עור לא תתן מכשול א"ל רוב עצים להסקה ניתנו:

הכל לפי מקום הנודר: תנא הנודר מן הקיץ בגליל וירד לעמקים אע"פ שהגיע הקיץ בעמקים אסור עד שיגיע הקיץ בגליל:

מתני' עד הנשמים עד שיהו גשמים עד שתרד רביעה שנייה רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה עד שיפסקו הגשמים עד שיצא ניסן כולו דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח:

גמ' א"ר זירא מחלוקת דאמר עד הגשמים אבל אמר עד הגשם עד זמן גשם קאמר (נדרים סג, א) מיתיבי איזוהי זמנה של רביעה הבכירה בשלשה בינונית בשבעה אפילו בעשרים ושלשה דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה ר' יוסי אומר בי"ז בכ"ג ובר"ח כסלו וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידין מתענין עד שיעבור ר"ח כסלו ואמרינן בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות אלא שניה למאי וא"ר זירא לנודר ואמרינן עלה כמאן אזלא הא דתניא רשב"ג אומר גשמים שירדו ז' ימים זא"ז אתה מונה רביעה ראשונה ושניה כמאן כר' יוסי ההיא דאמר עד הגשמים:

מתני' קונם יין שאני טועם כל השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר ראשון (נדרים סג, ב) ר' יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד הפסח אינו אסור אלא עד לילי פסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שבני אדם שותין יין אמר קונם בשר שאני טועם עד שיהא הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול בשר ר' יוסי בנו אומר קונם שום שאיני טועם עד שיהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא לשעה שדרך בני אדם לאכול שום (דף רי"ף כא.) האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבניך כור של חטים ושתי חביות של יין ה"ז יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם א"ל כלום נדרת אלא לכבודי זהו כבודי האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה נותן לבני כור של חטין וב' חביות של יין ר"מ אומר עד שיתן וחכ"א אף זה יכול להפר שלא ע"פ חכם ויאמר הריני כאילו התקבלתי היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם הרי אלו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון זה אלא לשם אישות היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס לביתו ולשתות אצלו צונן שלא נתכוון לזה אלא לשם אכילה ושתיה:

הדרן עלך קונם יין
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רי%22ף_על_הש%22ס/נדרים/פרק_ח"