רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/פרק י

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

(דף קטז:) (דף רי"ף ע:)

הבית והעליה של שנים שנפלו שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ורואין אלו אבנים ראויות להשתבר היה א' מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות מן החשבון:

גמ' מדקתני סיפא רואין אלו אבנים ראויות להשתבר מכלל דאיכא למיקם עלה דמילתא אי בחבט' נפל אי בחבסא נפל אי הכי רישא נמי אמאי חולקין ניחזי אי בחבטא נפל (דף רי"ף עא.) ואי בחבסא נפל לא צריכא דנפל בליליא וליחזינהו לצפרא דפנינהו ולשיוליה למאן דפנינהו דפנינהו בני רשות הרבים ואזלי להו וליחזי ברשותא דמאן יתבא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה לא צריכא דנקט ברשותא דתרוייהו אי נמי ברה"ר ואי בעית אימא שותפין כי האי גוונא לא קפדי אהדדי אע"ג דפנינהו חד לרשותיה לא הויא חזקה:

אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן:

ואידך מאי קאמר אי דא"ל אין פשיטא ואי לא א"ל אין אמאי נוטלן לא צריכא דאמר ליה חמשין מינייהו אית לך ואידך חמשין לא ידענא דהוה ליה מתחייב שבועה ואינו יכול לישבע כדרבה דאמר האומר לחברו מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא נ' והשאר איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם הילכך נוטלן ועולות לו מחשבון שלמות:

מתני' הבית והעלייה (של שנים) נפחתה העלייה ואין בעה"ב רוצה לתקן הרי בעל העלייה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העלייה ר' יוסי אומר התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה:

גמ' וכמה נפחתה רב אמר כרובה ושמואל אמר בארבעה רב אמר ברובה אבל בארבעה אדם דר חציו למעלה וחציו למטה ושמואל אמר בארבעה אין אדם דר חציו למעלה וחציו למטה והלכתא כשמואל:

מתניתין בשוכר ומשכיר היא ודוקא דא"ל עלייה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך דשעבדיה בית לעלייה כי הא דרבין בר רב אדא א"ר יצחק מעשה באדם אחד שאמר לחברו דלית זו שעל גבי הפרסק הזה אני משכיר לך ונעקר הפרסק ממקומו ובא מעשה לפני ר' חייא ואמר חייב אתה להעמיד לו הפרסק כל זמן שהדלית קיימת ומשום הכי יורד בעל העלייה ודר למטה עד שיתקן לו את העלייה וכשהוא דר שניהן הן דרין דא"ל אדעתא דאפוקן לא אגרי לך אבל א"ל עלייה זו אני משכיר לך ונפל אינו חייב לתקן ואף אינו יורד למטה ואי אמר עלייה סתם ונפל חייב להשכיר לו עלייה אחרת:

רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה וכו' במאי קא מיפלגי בחיזוקי תקרה קא מיפלגי רבנן סברי (דף רי"ף עא:) מעזיבה חיזוקי תקרה היא וחיזוקי תקרה תחתון בעי לחיזוקי ור' יוסי סבר מעזיבה אשוויי גומות היא ואשוויי גומות עליון בעי לאשוויי:

הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי כי משי ידיה עליון מיא אזלי ומזקי לתחתון מי מתקן ר' חייא בר אבא אמר עליון מתקן ר' אלעאי ור' חייא בר יוסף אמרי תחתון מתקן מאן דאמר עליון מתקן קסבר על המזיק להרחיק את עצמו ומ"ד תחתון מתקן קסבר על הניזק להרחיק את עצמו וקא מיפלגי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן דניזקין דתנן מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה בחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם או זה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קדם לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אלמא רבי יוסי סבר על הניזק להרחיק את עצמו ורבנן סברי על המזיק להרחיק את עצמו:

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי הלכך הלכתא כרבי חייא בר יוסף דאמר תחתון מתקן דקאי כרבי יוסי דהלכתא כותיה ואע"ג דאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה אמרינן מודה ר' יוסי בגיריה דידיה הני מיא לאו גיריה דידיה נינהו דמיא תיימי ופסקו והדר אזלי ושמעינן מינה דהיכא דליכא מעזיבה דתיימי בה מיא והדר אזל דגיריה דידיה נינהו ועליון מתקן (ד"ת מ"ז) (כרבי יוסי דאמר תחתון נותן את התקרה ועליון נותן את המעזיבה):

מתני' הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה לבנות הרי בעל העלייה בונה את הבית ויושב בתוכו עד שיתן לו יציאותיו רבי יהודה אומר אף זה הדר בתוך של חבירו צריך להעלות לו שכר אבל בעל העלייה בונה את הבית ואת העלייה ומקרה את העלייה ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו:

גמ' אשמעינן בקמייתא שכירות וקא משמע לן בהא קנין:

אמר רב אחא (ושם איתא בר אדא משמיה דעולא) בריה דרבא משמיה דעולא תחתון שבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו בכפיסי' שומעין לו בלבני' (דף רי"ף עב.) אין שומעין לו בא לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו לרבות בחלונות אין שומעין לו למעט בחלונות שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו עליון שבא לשנות בגזית שומעין לו בגויל אין שומעין בכפיסים אין שומעין לו בלבנים שומעין לו בא לסכך בשקמים שומעין לו בארזים אין שומעין לו לרבות בחלונות שומעין לו למעט בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו אין לו לבנות לא לזה ולא לזה מאי תנא אין לו לבעל העלייה בקרקע כלום תניא ר' נתן אומר התחתון נוטל שני חלקים והעליון נוטל שליש אחרים אומר התחתון נוטל שלשה חלקים והעליון רביע אמר רבא נקוט הא דר' נתן בידך דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא קא סבר כמה מפסדא עלייה בבית תילתא הילכך אית ליה תילתא וכן הלכתא:

מתני' וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגנה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כיפין:

הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב:

גמ' וכמה נפחתה רב אמר ברובו ושמואל אמר בארבעה רב אמר ברובו אבל בארבעה אדם זורע חציו למעלה וחציו למטה ושמואל אמר בארבעה אין אדם זורע חציו למעלה וחציו למטה והלכתא כשמואל:

נתנו לו זמן לסתור את הכותל וכו':

וכמה זמן אמר רבי יוחנן זמן ב"ד שלשים יום:

(דף רי"ף עב:) שומעין לו:

גמ' מדקתני הילך יציאותיך מכלל דפנינהו הא לא פנינהו לא קני אמאי כיון דא"ל הגיעוך תקנה לו חצרו מדר' יוסי בר' חנינא דאמר ר' יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו התם דעתיה למיתן ליה הכא דעתיה לדחוייה ומשום הכי לא קני עד דמפני ליה באנפיה:

מתני' השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש אמר לו תן לי שכרי אמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו ואם משקיבל עליו אמר לו הילך שכרך ואני נוטל את שלי אין שומעין לו:

המוציא זבלו לרשות הרבים המוציא מוציא והמזבל מזבל אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנים לבינים וגובלים טיט ברשות הרבים אבל לא ללבינים הבונה ברשות הרבים המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:

גמ' תניא כל אלו שאמרו מותרים לקלקל ברה"ר אם הזיקו חייבין לשלם ור' יהודה פוטר אמר אביי רשב"ג ורבי יהודה ור"ש כולהו סבירא להו כל שנתנו לו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם ר' יהודה הא דאמרן רשב"ג מאי היא דתנן אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום ר"ש מאי היא דתנן היה מעמידו בעלייה עד שתהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק ר"ש אומר לא נאמרו כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק פטור מלשלם וכל כה"ג שיטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו תנו רבנן החצב שמסר לסתת הסתת חייב הסתת שמסר לחמר החמר חייב החמר שמסר לכתף הכתף חייב הכתף שמסר לבנאי הבנאי חייב הבנאי שמסר לאדריכל האדריכל חייב וכולם שהעלוה על גבי הדימוס ונפלה והזיקה בקבלנות כולן חייבים בשכירות האחרון חייב וכולן (דף רי"ף עג.) פטורין:

מתני' ב' גנות זו ע"ג זו והירק בינתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר ומה אם ירצה העליון ליטול את עפרו אין כאן ירק אמר לו רבי יהודה ומה אם ירצה תחתון למלאות את גינתו עפר אין כאן ירק אמר רבי מאיר וכי מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה רואים מאין ירק זה חי ר"ש אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר של תחתון:

גמ' (וכ"ה ברא"ש אבל בגמ' דידן ליתא הא דארשב"ל הל' כר"ש) ארשב"ל הלכה כר"ש אמרי דבי רבי ינאי ובלבד שלא יאנס וכן הלכתא.

אמר אפרים ספרא תלמידו של רשב"ל משום רשב"ל הלכה כרבי שמעון.

אמרוה קמיה דשבור מלכא אמר להו אפריון נמטיה לרבי שמעון:

הדרן עלך הבית והעלייה וסליקא לה מסכת בבא מציעא