קטגוריה:שיר השירים א ג
נוסח המקרא
לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.
לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃
לְ/רֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣י/ךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑/ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"לריח שמניך טובים" - שהריחו בהם אפסי ארץ אשר שמעו שמעך הטוב בעשותך נוראים במצרים
"שמן תורק" - נקרא שמך להיות נאמר עליך אתה שמן אשר תורק תמיד להיות ריח ערב שלך יוצא למרחוק שכן דרך שמן ערב בכל עת שהוא בצלוחית חתומה אין ריחו נודף פותחה ומריק שמנה לכלי אחר ריחו נודף
"על כן עלמות אהבוך" - בא יתרו לקול השמועה ונתגייר אף רחב הזונה אמרה (יהושע ב) כי שמענו את אשר הוביש וגו' וע"י כן (שם) כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים וגו'
"עלמות" - בתולות לפי שהדבור דימהו לבחור שאהובתו מחבבתו ולפי הדוגמא העלמות הן האומותרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים – שֶׁהֵרִיחוּ בָהֶם אַפְסֵי אֶרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ הַטּוֹב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת בְּמִצְרָיִם.
שֶׁמֶן תּוּרַק – נִקְרָא שְׁמֶךָ, לִהְיוֹת נֶאֱמַר עָלֶיךָ: "אַתָּה שֶׁמֶן אֲשֶׁר תּוּרַק תָּמִיד, לִהְיוֹת רֵיחַ עָרֵב שֶׁלְּךָ יוֹצֵא לְמֵרָחוֹק". שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁמֶן עָרֵב, בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בִצְלוֹחִית חֲתוּמָה – אֵין רֵיחוֹ נוֹדֵף, פּוֹתְחָהּ וּמֵרִיק שַׁמְנָהּ לִכְלִי אַחֵר – רֵיחוֹ נוֹדֵף (ראו רש"י על עבודה זרה ל"ה ע"ב).
עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ – בָּא יִתְרוֹ לְקוֹל הַשְּׁמוּעָה וְנִתְגַּיֵּר. אַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ..." (יהושע ב,י), וְעַל יְדֵי כֵן "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם..." (שם, יא).
עֲלָמוֹת – בְּתוּלוֹת, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר דִּמָּהוּ לְבָחוּר שֶׁאֲהוּבָתוֹ מְחַבַּבְתּוֹ. וּלְפִי הַדֻּגְמָא: הָ"עֲלָמוֹת" הֵן הָאֻמּוֹת.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
הפעם הראשונה
"לריח שמניך טובים" – יש מפרשים כי הוא הפָּךְ. והקרוב אלי, כי הוא כי זה המפרש לא סך שמן מימיו, וחשב שהוא שמן זית.
"תורק" – יש אומרים שהוא שם מקום. והנכון, שהוא שמן, כשמן שיורק, שריחו נודף ועודף. ואל תתמה בעבור היות השם לשון נקבה, כי כן תמצא כל עמל ובית ומקום במקרא, במקום אחד לשון זכר ובמקום אחר לשון נקבה.
"עלמות" – הן נערות קטנות.
הפעם השנית
"לריח שמניך" – כי שמניך יש להם ריח טוב מרחוק והזכרת שמך כאלו שמן מור יורק לפניה על כן עלמות אהבוך ואם כן שמניך מרחוק אף כי נשיקות פיך.
הפעם השלישית
"לריח" - היה מלמד מעשיו של המקום ומורה אנשי דורו ובכל מקום שהולך, "ויקרא שם אברהם בשם ה'", וזהו "שמן תורק שמך".
"על כן עלמות אהבוך" - על כן עלמות שאין להם בעל - כך אנשים שלא היה להם אלוה הכניסם תחת הייחוד, כענין (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ג) "לריח". הנה עתה הגם שאינך נראה ואין מרגישים ממך רק ריח שמניך הטובים והמריחים, ואין להם השגה רק משמך הטוב שנודע כשמן תורק ע"י הריח הנודף למרחוק ובכ"ז עלמות [הם מדרגה יותר מבנות] הם אהבוך וכ"ש אם יראוך וישיגו יפיך ומעלת עצמך. לכן אבקש:
מליצה:
(ג) "לריח". מבארת דבריה, מדוע תחשוק אל הנשיקות האלה, ואל היין הרוחני המשמח הנפש והרוח. הוא. כי כבר הרגישה בו היא והעלמות רעותיה (שהם כנוי החכמה והבינה והדעת) מצד ההשכלה בפעולות הנרגשות ממנו הגם שלא הכירו עצמותו פנים אל פנים. וז"ש לריח שמניך טובים (השמן מורה על השפע המורק ממנו על המציאות, והאורה והרוחנית הצפון בו) (ובר"מ צו דף ל"ד שמן תורק שמך דהא מהאי שמן נגידין ברכאן ע"י דכהנא ושם כי עמך מקור חיים דא שמן עלאה דנגד ולא פסק לעלמין דשריא בגו חכמה עלאה דכולא. ובזהר שם דף ל"ה לריח שמניך טובים בגין דבהאי ריחא אתקיים חולשא דנפשא במהימנותא. ואתנגדי ברכאן לעילא ותתא. ובפ' שמיני דף ל"ח כל חדותא דלעילא תליא בהאי שמנא קדישא דמתמן נפק חדוה וברכאן לכולהי בוצינין), ושמן תורק שמך, ר"ל אין לך שם מצד עצמך כי אינך ניכר ונודע רק מצד הרקת השמן והשפע והרוחניות המורק על כלל הבריאה. על כן עלמות הם הכוחות השכליות המשרתות את הנפש הרוחניות, אהבוך כי הכירו בכבודך ומעלתך ע"י הריח שהוא סימני החכמה וההנהגה הנראים מפעולתיך. עד שהכירוך ע"י השכל והעיון הגם שלא השיגו את עצמותך ע"י הנבואה, כי ההשגות השכליות נתלות בחומר אשר הוא למסך מבדיל ביניהם ובין ההשגה הנקיה להשיג כבוד ה' כפי מה שהוא. ולכן אבקש:מדרש רבה
פסוק ג: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ"
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שנתת לנו ביזת מצרים וביזת הים. וביזת סיחון ועוג. וביזת ל"א מלכים. אנו אוהבים אותך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה אהבוך. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" בעלמות ובזריזות. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו בעלי תשובה. דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זו כת השלישית. שנאמר (זכריה יג,): "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו הגרים. הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, ב): "ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים וגו'". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" זה דורו של שמד. שנאמר (תהלים מד,): "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה". דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" אלו ישראל. שנאמר (דברים ד,): "כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה וגו'".
דבר אחר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" על שהעלמת מהם מתן שכרן של צדיקים. דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש חולה (לשון מחול) לצדיקים לעתיד לבא. מה טעם (תהלים מח, יד): "שיתו לבכם לְחֵילָה". לחולה כתיב צדיקים מכאן וצדיקים מכאן והקדוש ברוך הוא באמצעם. והם חלים לפניו בעלמות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים (שם מח, טו) "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה. ובעולם הבא. דבר אחר "הוא ינהגנו עלמות" בעלימות ובזריזות. דבר אחר "עֲלָמוֹת" כאילין עולימתא. כמה דאת אמר (שם סח,) "בתוך עלמות תופפות". דבר אחר "עֲלָמוֹת" תרגם עקילס אתנסייא עולם שאין בו מות ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות". בשני עולמות ינהגנו בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה דכתיב (דברים טו,): "ה' אלוהיך ברכך". ובעולם הבא דכתיב (ישעיה, נח): "ונחך ה' תמיד".
- פרשנות מודרנית:
לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך, על כן עלמות אהבוך
הרעיה אומרת לאהובהּ:
(שיר השירים א ג): "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ".
לריח שמניך טובים
לריח שמניך טובים = שמניך טובים לריח = שמניך טובים להריח בהם, או שמניך טובים בריחם (דעת מקרא) .
הרעיה משבחת את האהוב על ריחם הטוב של שמני הבושם שהוא משתמש בהם, או על שמני גופו שיש להם ריח טוב באופן טבעי; בימינו הוכח במחקרים, שמשיכה לריח הגוף הטבעי היא אחד האמצעים המעידים על התאמה גנטית.
הרעיה מתייחסת לריח, כי ריח הוא אחד מגורמי המשיכה העיקריים ; ויש אומרים שהיא מתייחסת לריח כי היא נפרדת מאהובהּ, היא נמצאת מאחרי חומות הארמון והוא נמצא מבחוץ (מלבי"ם) .
השמן מיועד בעיקר לסיכה, אך ריחו הטוב נודף עוד לפני שמשתמשים בו; כך, בנמשל, גם דבר ה': " "לא רק מגע דבריך ה' טוב הוא, אלא אף ריח הדיבור האלהי, שהוא מיוחד מצד הדבר שהנשמה נהנית ממנו, עוד קודם לפירוט המילים..." " (הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה" עמ' 364) .
שמן תורק שמך
1. יש אומרים ש תוּרַק הוא שם מקום (ראב"ע) , אולי תורקיה, ולפי זה שמן תוּרַק שמך = שמך דומה לשמן תורקי משובח;
- אולם, לא מצאנו בשום מקום אחר שדווקא ממקום שנקרא תוּרַק הביאו שמנים טובים.
2. רוב המפרשים פירשו שהמילה תורק היא צורת עתיד של הפועל הוּרַק, שמשמעו "שפך מכלי אל כלי". לפי זה: שמן תורק שמך = שמך דומה לשמן שמריקים ושופכים אותו מכלי אל כלי, וכך ריחו נודף; כך גם שמך, כשמזכירים אותו הוא מעלה זכרונות נעימים כמו ריח טוב; " "אתה שמן אשר תורק תמיד להיות ריח ערב שלך יוצא למרחוק..." " (רש"י) , " "הזכרת שמך מביאה תחושה עמוקה כהורקת שמן מכלי" " (שרלו עמ' 364) . הרעיה אומרת לידידה: "השמנים שלך טובים להריח בהם, אבל השמן הטוב ביותר הוא השם שלך", כמו שנאמר (קהלת ז א): "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ"
3. אך לפי הטעמים, המילה "תורק" קשורה דווקא למילה "שמך" - כששופכים ומריקים את שמך מהפה, נזכרים בריח של שמן טוב: " "כאשר אני שומעת שמוציאים את שמך מהפה, כבר חשה אני בריח השמן" " (דעת מקרא) ; ואפשר לפרש "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך" כמשפט תנאי אחד - מרוב ששמניך טובים בריחם, שמך השני הוא "שמן"; אתה כביכול כולך שֶמֶן ריחני. לפי זה, הפסוק דווקא מנוגד לפסוק מספר קהלת "טוב שם משמן טוב", " "וזה סימן לשיכרון האהבה, המשכיח את לקחי החכמה" " (דעת מקרא) .
קל יותר להבין את משמעות ה" שֵׁם " בנמשל, שהרי שם ה' נזכר פעמים רבות בתורה, והוא מציין את פירסומו וידיעתו בין בני האדם; כבר אברהם אבינו קרא בשם ה' ופרסם אותו בעולם (בראשית יב ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לה', וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'"(אבן עזרא) , ואחריו גם יצחק רבינו, משה רבנו ועוד.
על כן עלמות אהבוך
רוב המפרשים פירשו שהמשפט מתקשר לתחילת הפסוק הזה: "מכיוון שיש לך ריח טוב ושם טוב, כל העלמות אוהבות אותך". מדוע הרעיה מזכירה עלמות אחרות, האם היא רוצה תחרות?!
1. ייתכן שהיא עדיין מתביישת להגיד לו ישירות "אני אוהבת אותך", אז היא אומרת לו "כולן אוהבות אותך": " "מתוך שאינה מעזה לומר לדודה במפורש אהבתיך, אומרת לו בעקיפין" " (דעת מקרא) .
2. ייתכן שהיא רוצה להחמיא לו, ולשם כך היא מוכנה אף להמעיט בערך עצמה: "אני לא מיוחדת, לא רק אני נמשכת אליך, כל החברות שלי מדברות עליך"; וייתכן שהיא דווקא מעלה את ערך עצמה: "כל העלמות אוהבות אותך, אבל האהבה שלי היא כל-כך חזקה עד שאני לא יכולה לחכות, ואני תופסת אומץ ואומרת לך את זה".
והנמשל הוא, שבכל העמים ישנם אנשים צדיקים שמתקרבים אל ה':
- בתקופת אברהם (בראשית יב ה) "הנפש אשר עשו בחרן", לאחר שאברהם "קרא בשם ה'" (אבן עזרא) ;
- בזמן מתן תורה שמות יח א בא יתרו, בזמן כיבוש הארץ (יהושע ב י) באה רחב (רש"י) ;
3. ויש שפירשו שהמשפט מתקשר לתחילת הפסוק הבא - "משכני אחריך נרוצה": "מכיוון שעלמות רבות אוהבות אותך, אני מבקשת שתמשוך אותי אחריך, שתקרב אותי אליך ותרחיק אותי (ואת עצמך) מהעלמות האחרות" (ע"פ שרלו) .
והנמשל הוא, שישנם עוד עמים שאוהבים את ה' ומנסים להתקרב אליו בדרכם, למשל העמים הנוצרים והמוסלמים, והם מנסים עד היום להתקרב אל ה' ולהתחרות בעם ישראל על אהבתו.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-26.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים א ג"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.