פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




כרמי שלי לא נטרתיעריכה

הכלה מדברת על צבע עורה ועל אחיה:

(שיר השירים א ו): "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי"

אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמשעריכה

הכלה מבקשת מבנות ירושלים שלא יזלזלו בה בגלל צבע עורה השחום בשמש.

תראוני = תסתכלו עליי בעויינות וזלזול .

שחרחרת = רוב המפרשים פירשו שהכוונה לעור שהשחים בשמש, שנחשב באותו זמן פחות יפה כי הוא היה מזוהה עם מעמד הפועלים העובדים בשמש; אך אפשר גם לפרש שהוא נחשב יפה כמו בימינו, אלא שנערות בעלות עור שחום נחשבו בדרך-כלל לבטלניות המשתזפות בשמש באפס מעשה, ולכן זלזלו בהן (ראו שחור זה יפה? ).

מה ההבדל בין " שחרחורת " לבין " שחורה "? - יש אומרים שכפל האותיות משמעו חיזוק, והכוונה "שחורה מאד", ביחס לנשים האחרות שעורן לבן (דעת מקרא) , ויש אומרים שכפל האותיות משמעו החלשה, והכוונה "שחורה מעט", שהרי עור שזוף-שמש אינו נעשה שחור ממש (אבן עזרא) . ראו גם הכפלת אותיות השורש .

שזף = הסתכל במשך זמן רב ; לפי זה, שזפתני השמש = השמש הסתכלה על עורי במשך זמן רב, כשעבדתי בכרמים. אך מחדשי השפה העברית בדורנו הבינו, כנראה בטעות, שהפועל שזף משמעו השחים, וכתוצאה מכך התקבלה משמעות חדשה לגמרי לשורש שזף בלשון ימינו (ראו מילים נוספות שמשמעותן השתנתה ).

ובנמשל, כנסת ישראל מבקשת מהעמים שלא יזלזלו בה בגלל שהיא מלוכלכת בחטאים, כי החטאים אינם עצמיים וטבעיים לה, הם נובעים מתנאי הסביבה הקשים שהיא נמצאת בהם.

בפרק הבא הכלה אומרת (שיר השירים ב א): "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים". יש אומרים שהכלה משווה את עצמה לפרחים לבנים, כדי להדגיש שגון עורה הטבעי הוא לבן ( פירוט ).

בני אמי נחרו בי, שמוני נוטרה את הכרמיםעריכה

הכלה מאשימה את אחיה שהכריחו אותה לשמור על הכרמים שלהם, וכתוצאה מכך (כנראה) עורה השחים.

בני אמי = יש שלמדו מכאן, ש" "מדובר בנערה יתומה מאב, שאמה נישאה בשנית. ניתן להסיק זאת על-ידי בחינת הכינוי בני אמי, המלמד כי אין אלה בני אביה... דמות אביה נעדרת לחלוטין מן המגילה, והיא אכן מדברת בכל עת על בית אמה ועל חדר הורתה, אך לא על בית אביה..." " (הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה" עמ' 41) ; אך ייתכן גם שמדובר בבת לאב עשיר שיש לו כמה נשים, והדגש " בני אמי " הוא, כי בדרך-כלל אחים מאותה אם הם קרובים יותר מאחים-למחצה, אך הרעיה אומרת שבמקרה שלה, אפילו בני אמה פוגעים בה ומכריחים אותה לשמור על כרמים, היא לגמרי לבד ואין מי שיעזור לה לשמור על זכויותיה (דעת מקרא) .

נִחרו בי = חרה אפם בי, כעסו עליי והענישו אותי בשמירה על הכרמים שלהם.

נטירה = נצירה = שמירה פעילה, השגחה וטיפוח .

שמוני נטרה את הכרמים = הכריחו אותי להשגיח ולטפח את הכרמים שלהם. " "עיקר נטירת הכרמים היא בימי הבציר, בחודשים תמוז-אלול, והם ימי חום קשים" " (דעת מקרא) .

ובנמשל, כנסת ישראל טוענת שיש סיבה נוספת לכך שהיא מלוכלכת בחטאים - עמים אחרים, במיוחד עמים שאמורים להיות קרובים אליה כגון בני עשו (שהוא מבני רבקה אמנו), שונאים אותה ומעבידים אותה בפרך כדי שלא תוכל להיות בקשר עם ה'.

כרמי שלי לא נטרתיעריכה

1. רוב המפרשים פירשו שלכלה אכן היה כרם ששייך לה, ואף הסיקו מכאן מסקנות מרחיקות לכת על מעמדה וקורות חייה, למשל: " "נראה כי מדובר בנערה יתומה מאב, שאמה נישאה בשנית... העובדה שיש לה כרם משלה נובעת ממות אביה ומירושתה אותו. אם אכן הכרם נפל בחלקה מירושת אביה, אולי ניתן ללמוד כי היתה בת יחידה, ומשום כך ירשה אותו, דבר המורה על יחס מיוחד שזכתה לו קודם מותו..." " (שרלו, שם) .

  • אולם, לפי פירוש זה, קשה להבין מדוע הנערה מזכירה עניין זה בשיר המדבר על אהבה ויופי? אם יש לה תביעה ממונית נגד אחיה, היא צריכה להגיש אותה בבית משפט לממונות ולא להכניס אותה לשיר שהיא שרה לחתן!

2. לכן נראה לי שה"כרם" כאן הוא משל לגוף: רכושם של האחים הוא הכרמים שלהם, אבל ה"רכוש" של הכלה, ה"כרם" שלה, הוא הגוף שלה, ובגלל שאחיה העבידו אותה בפרך, היא לא יכלה לטפח את גופה ולשמור על יופיו כראוי (דעת מקרא) .

גם בהמשך הפרק ישנה הקבלה בין גופה של הכלה לבין הכרמים: שיר השירים א יג:

"צרור המר דודי לי, בין שדי ילין.

אשכל הכפר דודי לי, בכרמי עין גדי"

הכלה משווה את החתן לשני סוגים של בושם - מור ו כופר; בפסוק הראשון הוא נמצא בין שדיה, ובפסוק השני הוא נמצא בכרמים (ע"פ דעת מקרא) .

הביטוי "כרמי שלי" נזכר גם בסוף המגילה, (שיר השירים ח יב): "כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאֶתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ".

נראה שבסוף המגילה האחות למדה לעמוד על זכויותיה, האחים שיחררו אותה מחובתה לשמור על הכרמים, וכתוצאה מכך היא יכולה לטפל בכרם שלה, בין אם מדובר בכרם ממש ובין אם מדובר בגוף ( פירוט ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כרמי שלי לא נטרתי


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-06