פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




להתעניין בעבודתו של בן הזוגעריכה

אחרי החתונה חוזרים החתן והכלה חוזרים לעבודתם ולעיסוקיהם, וההתלהבות של החתונה דועכת. אחת הדרכים למנוע את הדעיכה היא לשתף זה את זו גם בענייני העבודה, ולהיפגש גם תוך כדי העבודה.

כך מציעה הכלה לחתן שיר השירים א ז: " "הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה? איכה תרביץ בצהרים? שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך?" " כלומר: אני רוצה לפגוש אותך גם כשאתה עובד, גם כשאתה רועה את הצאן; איך אוכל למצוא אותך? אני לא רוצה להסתובב יותר מדי בין העדרים האחרים, לא נעים לי, הרועים האחרים עלולים לזלזל בי ולראות בי מטרד; אני רוצה למצוא אותך בקלות.

והוא עונה לה: ( שיר השירים א ח: " "אם לא תדעי לך, היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים" ": אני לא רועה במקום קבוע, המסלול משתנה לפי מזג האויר ומצב הרוח של הצאן, אך תוכלי למצוא אותי אם תלכי אחרי העקבות שמשאיר הצאן בהליכתו; ואם יהיה לך קשה לזהות את העקבות, קחי את גדיותיך - הכבשים הצעירות (שהיה נהוג לתת לנערות לטפל בהן עד שיגדלו; דעת מקרא ), וראי לאן הן ילכו, הן בוודאי ילכו בעקבות הצאן עד שתגיעי אל משכנות הרועים, ושם תמצאי אותי.

החתן והכלה באים מרקע שונה - החתן הוא רועה צאן והכלה היא בת עשירים שאחיה מכריחים אותה לעבוד כשומרת בכרמים; אבל היא מתעניינת בעולמו, היא רוצה להיכנס לעולמו, היא רוצה לפגוש אותו גם בעבודתו כרועה צאן, ומוכנה ללכת רחוק לשם כך; והוא שמח לשתף אותה, ומלמד אותה איך למצוא את הדרך.

פירושים נוספיםעריכה

1. פירשנו את הפסוק על-פי הנחתנו, שהחתן הוא רועה צאן והכלה היא שומרת כרמים (ראו שיר השירים אשר לשלמה - נספח - מיהו החתן ); ועל-פי הנחתנו, שהמגילה מתחילה בשיר שהכלה שרה לחתן מתחת לחופה ; ופירושנו דומה לפירוש אבן עזרא, "הפעם השניה".

2. אך לפי הפירוש שהחתן הוא מלך והכלה היא רועת צאן, נראה ששאלתה של הכלה מביעה את ההיפך הגמור - היא לא מעוניינת להיכנס לעולמו של החתן אלא להכניס אותו לעולמה. היא חושבת שהוא עוסק, כמוה, ברעיית צאן, אך מכיוון שלא ראתה אותו עד עכשיו במרעה, היא חושבת שהוא רועה במקום אחר, ושואלת אותו היכן הוא רועה. לפי זה, השאלה של הכלה דווקא מדגישה את הפער העצום שבין החתן לכלה - בין המלך לבין הרועה מעין גדי. החתן מודע לפער הזה, הוא אינו דוחה את דבריה לגמרי כדי שלא לפגוע בה, ואף מדגיש בדבריו שהיא "היפה בנשים", למרות השאלה התמוהה שלה היא עדיין היפה ביותר בעיניו; אך הוא גם אינו עונה לה ישירות, הוא אומר לה שתחזור לעיסוקיה כרועת צאן ולא תנסה לחפש אותו.

והנמשל הוא רצונה של כנסת ישראל להבין את הנהגת ה' במושגים אנושיים - רצון שנובע מאהבה לה' אך אינו ניתן להשגה   (הרב יובל שרלו, "אחריך נרוצה") .

  • אך לענ"ד קשה לפרש שהרעיה היא בורה עד כדי כך, הרי בימי שלמה כולם ידעו שהמלך נמצא בארמון ואינו עוסק ברעיית צאן.

3. ויש שפירשו שהחתן הוא אכן רועה צאן, והכלה ממשילה את עצמה לצאן (כמו בהמשך שיר השירים ד א: " "שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד" ", שיר השירים ו ה: " "שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד" "). והיא שואלת את החתן בלשון פיוטית: "איפה תרעה אותי? לאן תיקח אותי?" והוא עונה לה ברמז "לכי לפי העקבות ותמצאי אותי" ( רשב"ם ) . והנמשל: כנסת ישראל שואלת את ה' איך ירעה וינהיג את עמו בגלות, מבקשת ממנו שידריך אותה כך שלא תהיה גולה ומטולטלת בין הגויים, והוא משיב לה, שכדי להחזיק מעמד בגלות, עליה לצעוד בעקבותיהם של הדורות הקודמים ולשמור על המסורת (רש"י) .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-04.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:להתעניין בעבודתו של בן הזוג

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-0708