אבן עזרא על שיר השירים א


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה, כמו "וישקהו" (בראשית לג ד). ועם הלמד – ביד או בכתף או בלחי, על פי מנהג המדינות, כמו "ושקה לי" (בראשית כז כו) "וישק לו" (שם, כז), וכן "וישק יעקב לרחל" (בראשית כט יא).

"דודיך" – אהוביך יותר ישמחו מהיין. והגאון אמר כי הוא הריר, שהוא תחת הלשון. והביא ראיה מהפסוק "לכה דודי נרוה דודים עד הבקר" (משלי ז יח).

הפעם השנית

"ישקני" – דברי הנערה כאלו תדבר עם נפשה וכל תאותה שישק אותה פעמים רבות כי לא תשבע מאחת וכאלו הרגיש הרועה וחזרה מדברת לו.

"כי טובים דודיך" – יותר מיין ירוו וישמחו אהביך. או על פירוש הגאון רבינו סעדיה.

הפעם השלישית

"ישקני" - התחיל מאברהם שהוא העיקר, ונשיקות בפה הם התורה והמצות כאשר כתוב (בראשית כו ה): "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואל תתמה בעבור שאמר ישקני לדבר עבר כי כן דרך המקרא: "אז ישיר משה", "יעשו עגל בחורב", והפך הדבר: "אלהים באו גוים" ורבים כמוהם.

"כי טובים דודיך מיין" - אוהביך, כמו שהעיד הכתוב על אהבתו: "זרע אברהם אוהבי", כי יש הפרש בין אוהבי לאהובי.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

"לריח שמניך טובים" – יש מפרשים כי הוא הפָּךְ. והקרוב אלי, כי הוא כי זה המפרש לא סך שמן מימיו, וחשב שהוא שמן זית.

"תורק" – יש אומרים שהוא שם מקום. והנכון, שהוא שמן, כשמן שיורק, שריחו נודף ועודף. ואל תתמה בעבור היות השם לשון נקבה, כי כן תמצא כל עמל ובית ומקום במקרא, במקום אחד לשון זכר ובמקום אחר לשון נקבה.

"עלמות" – הן נערות קטנות.

הפעם השנית

"לריח שמניך" – כי שמניך יש להם ריח טוב מרחוק והזכרת שמך כאלו שמן מור יורק לפניה על כן עלמות אהבוך ואם כן שמניך מרחוק אף כי נשיקות פיך.

הפעם השלישית

"לריח" - היה מלמד מעשיו של המקום ומורה אנשי דורו ובכל מקום שהולך, "ויקרא שם אברהם בשם ה'", וזהו "שמן תורק שמך".

"על כן עלמות אהבוך" - על כן עלמות שאין להם בעל - כך אנשים שלא היה להם אלוה הכניסם תחת הייחוד, כענין (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן".

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

"נזכירה" – יש אומרים שהוא מן "אזכרתה" (ויקרא ב ב) ו"זכרו כיין לבנון" (הושע יד ח).

"מישרים" – תאר היין, כמו "יתהלך במישרים" (משלי כג לא), "הולך דודי למישרים" (שיר השירים ז י). ומ"ם "מיין" ישרת עצמו ואחר עמו, וכן ענינו: "ממישרים אהבוך" – העלמות הנזכרות. וכמוהו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה'..." (שמות ו ג) – ענינו "ובשמי ה'". ורבים כמוהו. ואחרים שאמרו כי המישרים אהבוך כמו "ומגיד מישרים" (ישעיהו מה יט). והראשון קרוב אלי.

הפעם השנית

"משכני" – וכל אחת מהעלמות מתאוה ואומרת: משכני אחריך נרוצה.

"המלך חדריו" – יותר נשמח בך ממה שיביאני המלך חדריו.

הפעם השלישית

"משכני" - שנמשך אחר המקום ויצא מארץ מולדתו.

"הביאני המלך חדריו" - שהביאו אל ארץ כנען, ויתכן שהחכימו ועמד על סודות צפונים.

וענין "נזכירה דודיך" הוא בנין מזבח בכל מקום ונטיעת אשל.

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

"שחורה" – יש מפרשים שהיא יפה, כמו "האשה הכושית" (במדבר יב א), כי מרוב יפיה תפחד האם שתשלוט בה עין רעה, על כן תקרא כושית ושחורה – אין לנו צורך בפירוש הזה באשה הכושית ולא במלת שחורה, כי הנה היא העידה בנפשה ואמרה אל תראוני שאני שחרחורת.

"ונאוה" – כמו נחמדת, מן "אוה למושב לו", והנו"ן לבנין נפעל כמו "וכל נַעֲשָה במרחשת" (ויקרא ז ט), "אין אבן נִרְאָֽה" (מלכים א ו יח).

הפעם השנית

"שחורה" – ובעבור שאלה העלמות היו אומרות משכני, חזרה הנערה לה ואמרה אינני פחותה מכם, אף על פי שיש בי שחרות מעט כאהלי קדר שהם מגולים לשמש תמיד יפה אני כיריעות שלמה.

הפעם השלישית

"שחורה" - החל בשעבוד מצרים: אף על פי שאני שחורה בקצת מעשים רעים, "נאוה" אני בשמירת הברית וייחוד השם.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

"שחרחורת" – זה הכפל למעט, וכן "ירקרק או אדמדם" (ויקרא יג מט).

"ששזפתני" – ראתני והביטה בי וגלתני. וכמוהו: "ולא שזפתו עין איה" (איוב כח ז).

"נחרו בי" – נלחמו בי, והנו"ן לבנין נפעל – מן "ויחר אפו" (בראשית לט יט).

"נטרה" – שם התואר, וענינו: שומרת.

הפעם השנית

"אל תראני" – פירושו: אל תבזוני או אל תראוני בעין קלון וחסרון כי זה השחרות לא נולדתי בו רק הוא מקרה ויסור, וסבת זה המקרה כי כעסו אחי עלי ושמוני נוטרה את הכרמים, ובתחלה קודם זה אפילו כרמי שלי לא נטרתי.

הפעם השלישית

"אל תראני" - השמש היא גלות מצרים, ומי סבב לי שתכני השמש? אנשים מ"בני אמי" ש"שמוני נוטרה" שאטור דתים נכרים ועזבתי שלי. וכן תמצא בספר יחזקאל שהזהירם הנביא שישובו כי היו מהם עובדים עבודה זרה (יחזקאל כ כא): "ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם בתוך ארץ מצרים".

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הפעם הראשונה

"שאהבה נפשי" – יחסר מקום הקריאה, כמו "אתה".

"איכה תרעה" הצאן. "איכה תרביץ" אותם. ויש אומרים שענינו שאלת המקום, כמו "איכה הם".

"שלמה" – השי"ן מקום אשר.

"כעטיה" מתערבת. והיא פועלת מן מן "ויעט העם על השלל" (שמואל א יד לב). ויש אומרים: חוטפת, והוא רחוק. ויש אומרים נגערת, מן "ויעט בהם" (שמואל א כב יד).

הפעם השנית

וחזרה לרועה ואמרה לו: הגידה לי איזה מקום תרעה ותרביץ, כי אני רוצה לשוב רועה וארדוף אחריך.

הפעם השלישית

"הגידה לי" - שחזרו בתשובה ושאלו איך היו רועים האבות ונאחוז דרכם ולא נתערב עם אלהים אחרים שיאמרו שהם כמוך, וזה ענין "על עדרי חבריך"

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===הפעם הראשונה===

בעקבי הצאן - כמו ועקבותיך לא נודעו האותות העוקב הדורך אחריו:

גדיותיך - כל קטן יקרא גדי ומסמיכתו לעזים היא הראיה:

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לססתי - היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי משפט אהבתי לדוש:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בתורים - צורות מצויירות כמו תורים: חרוזים - הם הקשורים מהאבנים היקרות ואין לו חבר ויש אומרים כי וארוזים במרכולתך כמוהו ויתחלף האל"ף בחי"ת וזה איננו נכון כי לא יתחלפו בלשון הקדש חוץ מאותיות יה"וא לבדם:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

נקדות הכסף - שיהיו בצורות התורים נקודות הכסף שהוא לבן:

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

במסבו - כמו מקום מעולה ונכבד כמו ובמסבי ירושלים והקרוב אלי שהוא המקום שיש בו מסיבה לשתות כמנהג שותי היין: נרדי - בושם כמין כרכום:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

צרור המר - פירוש דבר צרור כמו וצרת הכסף בידך ויש אומרים חתיכה והוא רחוק, ופירוש מור יש אומרים כי מר דרור הוא המוס"ק וזה רחוק בעבור שאמר אריתי מורי והנה הוא בושם ממיני הצמחים שילוקט ועוד וידי נטפו מור והנה הוא נוטף והמוס"ק אינו נוטף ויש אומרים כי מר יתפרש לשני עניינים; הפעם השנית; השיבה צאי לך בעקבות הצאן ורעי גדיות קטנות כמו שאת קטנה למעלה ממשכנות כי שם הוא מקומי:

לססתי - נקבת הסוס:

ברכבי - יש רכב עץ ורכב ברזל אמר לה דמיתיך רעיתי בין אותם העלמות שאהבוני כמו הסוסיא בין הרכב ודימה הצעיף שיש על לחיה מצוייה כמו המתג המצוייר בדמות תורים שהוא על לחיי הסוסיא וחלי הכתם הם הקשורים כדמות קשורים שישימו על צואר הסוסיא ולא היה ראוי לך שיהיו התורים שלך כי אם זהב עם נקודות הכסף, ענתה היא ואמרה אע"פ שריחי נודף ואפילו המלך כשהוא במסיבו יתאוה להריח נרדי יותר טוב ריח נודף יש לדודי שהוא צרור המור והייתי מתאוה שילין בין שדי והייתי חושבת שאני מחבקה אשכול הכופר:

הפעם השלישית

אם לא תדעי - השיבם הנביא שהתנבא להם במצרים ויש אומרים שהיה אהרן וכן ענין שלח נא ביד תשלח שלח נא ביד אותו בכל עת:

את גדיותיך - הם קטני אמנה שאין להם דעת נכונה:

לססתי - החל הנביא ואמר לישראל מפי הגבורה לסוסתי ונאוו לחייך בתורים והענין כי תצאי ממצרים בכלי כסף וזהב ושמלות וענתה כנסת ישראל עד שהמלך במסיבו והענין כשיביאני אל הר האלהים אז יתן נרדי ריחו והוא ריח הקטורת:

בין שדי ילין - בין הכרובים או באמצע מחנה ישראל:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===הפעם הראשונה===

אשכל הכפר - יש אומרי' שהוא הכותבת והקרוב שהוא כמו בלשון ישמעאל כן בלשון לע"ז כי הוא כמו אשכולות:

עין גדי - מקום בארץ ישראל שימצא שם אשכול הכופר:

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עיניך יונים - כעיני יונים כי מנהג בני יונה שלא להתחבר אלא עם הזוג שלה:

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רעננה - דומה כעץ רענן:

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רהיטנו - מדברי רבותינו ז"ל:

ברותים - אין לו חבר ויש אומרים שהוא ברושים ויש אומרים כי רהיטנו הוא כמו ברהטים בשקתות המים אם כן יהיו ברותים כמו אבני שיש:

חבצלת - יש אומרים שהיא ורד ויש אומרים שהיא צמח אחד נכבד יש לו ריח טוב ועינו כעין שחרות:

שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה ויהיה פירוש שפתותיו שושנים בריח לא בעין: