קטגוריה:רות ג יד
נוסח המקרא
ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן
וַתִּשְׁכַּב מרגלתו [מַרְגְּלוֹתָיו] עַד הַבֹּקֶר וַתָּקָם בטרום [בְּטֶרֶם] יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן.
וַתִּשְׁכַּ֤ב מַרְגְּלוֹתָו֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וַתָּ֕קׇם בטרום בְּטֶ֛רֶם יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָאִשָּׁ֖ה הַגֹּֽרֶן׃
וַ/תִּשְׁכַּ֤ב מרגלת/ו [מַרְגְּלוֹתָי/ו֙] עַד־הַ/בֹּ֔קֶר וַ/תָּ֕קָם ב/טרום [בְּ/טֶ֛רֶם] יַכִּ֥יר אִ֖ישׁ אֶת־רֵעֵ֑/הוּ וַ/יֹּ֙אמֶר֙ אַל־יִוָּדַ֔ע כִּי־בָ֥אָה הָ/אִשָּׁ֖ה הַ/גֹּֽרֶן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ג יד.
וַיֹּאמֶר: אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן
וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו עַד הַבֹּקֶר
בועז הזמין את רות להשאר איתו באומרו: " לִינִי הַלַּיְלָה ... שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (ביאור:רות ג יג). רות שבה למצבה לפני שבועז התעורר, כפי שנעמי פקדה עליה: "וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ)" (ביאור:רות ג ד).
בצורה זאת רות רמזה לבועז בכבוד, שזה כל מה שהיא עשתה, שכבה למרגלותיו. הוא חופשי, כי הוא למעשה לא בעל אותה.
בועז חזר לשכב על גבו, נשען על ערמת שקי התבואה, והיא שכבה למרגלותיו, ושניהם מכוסים בשמיכה שלו.
וַתָּקָם בטרום (בְּטֶרֶם) יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
לא היה נוח לרות לישון בצורה הזאת, ואולי גם בועז לא כל כך ישן, וכל הזמן זז או נגע בה. שניהם התרגשו איך יעבור היום. האם בועז יצליח לרכוש את הגאולה מדודו? האם רות תהיה אשתו האהובה?
לפני הזריחה, ולפני שהיה מספיק אור לזהות אנשים, אבל בזמן המתאים ללכת לעיר ולהגיע כאשר שער העיר נפתח, רות קמה.
וַיֹּאמֶר: אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן
גם בועז היה ער, ומיד עודד אותה שמה שהיא עושה זה טוב והוא מסכים.
ייתכן שרות חששה שהוא יסרב שהיא תקום בלי רשותו, או שיש לו תוכנית שהיא תבוא איתו לשער העיר לפגוש את הגואל.
"הָאִשָּׁה" - לא כל אישה, הָאִשָּׁה - עם ה' הידיעה, האישה המסוימת, שליקטה בשדה שלי והיא יבמתה של נעמי, אלמנת אלימלך אחיהם. אולי נערות אחרות גם נשארו לישון עם הנערים בשדה לאחר הזריה והמשתה.
כדי להרגיש אותה ואת עצמו, בועז אומר לה: 'זה טוב שתלכי עכשו, עדיף שלא ידעו שהאישה שלי באה לגורן וישנה איתי, כי זה יסבך את הענינים עם הגואל. הוא יטען שאני כבר שכבתי איתך, עברתי על החוק, נשאתי אותך לפני שהוא שיחרר אותך ועכשו אין לו ברירה, ולכן לא מגיעה לי ולך הזכות לגאול את נחלת אלימלך.'
לכן אחרי שרות עזבה, גם הוא מיהר לשער העיר כדי לפגוש את דודו עובר בשער, וכך הוא מנע מדודו לשוחח עם אנשים ולקבל מידע אפשרי אודות הנערה של נעמי שנשארה בלילה מחוץ לעיר.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ג יד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.