ביאור:רות ג י

רות ג י: "וַיֹּאמֶר: בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ג י.


בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּיעריכה

וַיֹּאמֶרעריכה

בועז דיבר.
הגיע הזמן לדעת מי הוא בועז ומה היתה הבעיה שלו.

  • בועז היה "אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל" (ביאור:רות ב א).
  • היה ממשפחה מיוחסת לפרץ וחצרון (ביאור:רות ד יח) שנשאו את בכורתו של ער בן יהודה.
  • הוא היה עשיר והיו לו אדמות במזרח בית לחם שהתאימו לשעורה, ומבערב בית לחם שהתאימו לחיטה (ביאור:רות ב כג).
  • הוא התנהג כשליט בביתו מצווה ומחלק פקודות ללא הסבר וללא התחשבות בדעה של אחרים. החלטתו היא סופית ומחייבת: (ביאור:רות ב ט), (ביאור:רות ב טו).
  • הוא מסתכל על אנשי בית לחם כאנשיו, עמו שלו, עושי דברו, "כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי, כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ" (ביאור:רות ג יא).
  • הוא פוקד על פלוני אלמוני להתיצב לפניו ולשבת עד שהוא ישחרר אותו, כדבריו: "סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב" (ביאור:רות ד א).
  • הוא פוקד על עשרה נכבדים לבוא לשבת איתו כעדים בשער העיר, והם עוזבים מיד את עבודתם ובאים איתו (ביאור:רות ד ב).
  • הוא בקי בחוק, וידע להגביל את החוק שאסר על מואבי לבוא בקהל אלוהים, לגברים בלבד ולא למואביות - ואף אחד לא התנגד להחלטתו.
  • הוא ידע לעשות משא-ומתן ולכפות את רצונו על אחרים.
  • הוא נוהג לדבר בשם אלוהים, ואת רצונותיו הוא מלביש כאילו שזה רצונו של אלוהים: "יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ" (ביאור:רות ב יב)
  • הוא ידע מה קורה בעיר, כדבריו: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר" (ביאור:רות ב יא).
  • הוא פקד על רות להיות כשפחה שעובדת בפרך כל תקופת הקציר.
  • יש לו מרגלים שעקבו אחרי רות ביום ובלילה, לראות שהיא עובדת חרוצה ולא יוצאת עם גברים אחרים. (פסוקנו)

בקיצור איש עשיר, חזק ותקיף שאף אישה לא רצתה להיות כפופה למרותו.

בנוסף אנו רואים:

  • הוא היה ערירי ללא אישה או ילדים.
  • הוא חיפש אישה ורצה לאהוב אותה. כל פעם שהוא פתח בשיחה עם רות הוא קרא לה בחיבה והתרגשות - "בִּתִּי".
  • הוא לא היה יכול לחשוף את תוכניתו והבחינה שהוא הציב לרות, אבל ניסה לפייס אותה שתאכל איתו ומצלחתו, ושרת אותה בקלי (ביאור:רות ב יד).
  • הוא ידע פסיכולוגיה, וידע איך להפוך את רות המואביה לאשת חיל, כבת ישראל, כדי להכניסה לקהל אלוהים, לכפות על הפלוני אלמוני לוותר על גאולת נחלת אלימלך, לארגן קהל תומך, ולכפות על נכבדי העיר לקבל את החלטתו.

לרות לא היתה ברירה, אלא לדבוק בבועז, ולבועז לא היתה ברירה כי אף אישה לא רצתה להיות אשתו.

הוא ורות התאימו אחד לשני. וכמו סיפור אילוף הסוררת של שקספיר, הם אילפו אחד את השני לזוג מוצלח.

בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּיעריכה

ברגע שרות אמרה "אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ" (ביאור:רות ג ט), בועז, שהתפכח מהיין במשך חצי הלילה, מיד זיהה אותה. הוא חיכה בסבלנות לרגע שהיא תבוא אליו, ותבקש סליחה על דבריה: "וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (ביאור:רות ב יג). הוא קיבל אישור שהיא אוהבת אותו ורוצה להיות אשתו.

בועז קובע את רצונו של אלוהים, ומברך אותה בשם אלוהים, למרות שברור שהוא מברך אותה על מה שהיא עשתה למענו - עבדה בפרך, ולא עזבה אותו.

הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹןעריכה

רות עשתה חסד עם החיים (נעמי חמותה) והמתים (מחלון בעלה), ובועז מודה לה על החסד הראשון: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ביאור:רות ב יא).

עכשו רות עשתה חסד שני: "לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר". לא נראה שהחסד השני גדול מהראשון, הן החולים והמתים לא יכולים לעזור לה יותר, וגם נעמי בקשה שהן תעזבנה כי אין ביכולתה לעזור לכלותיה (ביאור:רות א יא), כלומר רות עשתה חסד ללא כוונה לקבל דבר בתמורה. החסד השני גדול יותר, כי הוא השני, וגם בגלל שמי שקיבל את החסד הזה היה בועז עצמו. הוא זכה לאישה אוהבת, הוא יגאל אותה ויזכה לנחלת אלימלך לזרעו. אם רות היתה ממשיכה לחפש גואל אחר, ויוצאת עם גברים לפרנסתה, היא היתה נכשלת בבחינה שלו, ולא היתה הופכת לאשת-חיל שזכאית להיות בת-ישראל, והוא לא היה גואל אותה.

בועז היה מאושר שהיא בחרה בו, עבדה למענו בפרך, הראתה את מסירותה לנעמי, ונאמנות לו.

לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם דַּל וְאִם עָשִׁירעריכה

בועז בחן אותה בעבודת פרך בשדה, בליקוט שיבולים, במשך כל ספירת העומר מקציר שעורה עד קציר החיטה.
רות היתה יכולה לכעוס עליו, לעזוב את עבודתה בשדה, ולמצוא לה מאהבים - אם עשירים או עניים, וכך לחיות מזנות.
רות היתה יכולה למצוא את הגואלים ולבחור אחד שיקח אותה ללא דרישות גדולות.
רות היתה יכולה להסתובב בעיר, ולמצוא בעל - עשיר או עני - שיקח אותה ויפרנס אותה ואת נעמי, ושמשפחת אלימלך תסתבך עם נחלת אלימלך ושמו.

בועז ידע שיש גואל קרוב ממנו. הוא ידע שרות יכולה לחפש ולמצוא אותו, ולנסות למצוא חן בעייניו. לשמחתו הוא גילה שהיא באה רק אליו - והוא כל כך אהב אותה.

אולם רות דבקה בנערותיו של בועז, לפי פקודתו של בועז (ביאור:רות ב ח) והוראתה של נעמי (ביאור:רות ב כב), וכך היא עברה את העבודה הקשה, לא הסתבכה עם גברים אחרים, וזכתה בתשלום מלא ביותר - בעל, ילד, נחלה לשמה, ספר אהוב בתנ"ך.