ביאור:רות ג ו

רות ג ו: "וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ג ו.


וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּעריכה

הצלחה מיידיתעריכה

יפה מאוד.
למדנו הרבה מהנסיון של רות.
קל מאוד לכתוב את המשפט הזה, אבל איך בחורה יפה, לבושה יפה, מופיעה בגורן, מסתובבת בין האנשים, עוקבת אחרי בועז ומוצאת איפה הוא הולך לישון, בלי שהוא יזהה אותה.

ייתכן שהעורך לא רצה להסביר, בניגוד לאיך שרבקה נבחרה, אבל בהתאם להשמטת המידע איך עבד אברהם אירגן להצליח במשימתו להביא אותה בשלום.
וזאת כדי שאנו נפתח את המחשבה שלנו, וננסה להבין מה אנחנו הינו עושים לוא הינו במקומה, ולא כולנו ננעלים על אותו פתרון.

בועז ידע ושיחקעריכה

קיימת אפשרות שבועז ידע שרות תבוא ותרגל איפה הוא יישן, כי הוא סיכם זאת עם נעמי.
הוא ראה אותה אבל בכוונה לא זיהה אותה. הוא הלך והכין לעצמו את מקום השינה. שם סדין, שמיכה וכרית, וכאשר היה לו מספיק לשתות הוא הלך לישון (וחיכה לה).

רות חיכתה שהוא ישתכרעריכה

התוכנית של נעמי היתה שבועז ישתכר מעט, ואז הוא ילך לישון ולא ישים לב, ולא יזהה את רות.
למעשה זה דבר דומה שעשו בנות לוט לאביהן. הן הישקו אותו יין וכאשר הוא הלך לישון הן שכבו איתו (ביאור:בראשית יט לב).
ייתכן שכך עשתה רות, היא התחבאה עד שבועז שתה מספר כוסות, ואז במרחק מה ממנו, היא עקבה אחריו והלכה למקום שהוא שכב לישון.

לא נראה שבועז היה שיכור. הוא התעורר, שמע מי העיר אותו, ומיד הפעיל תוכנית, כאילו שהוא ידע ותיכנן מראש שהוא יעשה את זה בשער העיר.

רות כיסתה את עצמה בצעיףעריכה

סביר שהרבה נערות באו יחד עם בני זוגם למשתה השמח הזה, לכבוד סוף הקציר המוצלח. בועז העניק לאנשיו אוכל ויין כדי שכולם ישמחו איתו.
ייתכן שרות למדה מתמר, שכאשר היא פיתתה את יהודה היא כסתה את פניה בצעיף, ככתוב: "וַתְּכַס בַּצָּעִיף". גם רות יכלה לכסות את פניה בצעיף, לצניעות, כנהוג במקום

לפי המשך הסיפור נראה שלרות אכן חבשה מטפחת עליה, ככתוב שבועז אמר לה: "הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ" (ביאור:רות ג טו), כלומר רות הסתירה את זהותה עד שהיא נפרדה מבועז, וזה כדי שאנשים לא יזהו מי היתה איתו בלילה. בועז כפה עליה להתגלות כאשר הוא השתמש במטפחת שלה לתת לה שש כפות של שעורים, כלומר הוא לא פחד ולא חשש יותר להסתיר את זהותה. הוא רצה שאנשיו ידעו.

כיוון שכל הנערות של בועז תמיד ראו אותה באה לעבודה בבגדי עבודה, עכשו, שהיא לבושה בבגדים יפים, וסידרה את שערותיה בצורה שונה לגמרי, בחושך אף אחד לא זיהה מי היא הנערה הזאת.
אפילו בועז, שהתעורר וייתכן שהסתכל עליה, גם הוא לא זיהה אותה, ושאל: "מִי אָתְּ"? (ביאור:רות ג ט)
ורות ענתה, כך שהוא היה יכול לזהות את קולה: "אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ ..." (ביאור:רות ג ט), ובועז מיד הסכים שהיא באמת רות.