ביאור:רות ג יז

רות ג יז: "וַתֹּאמֶר: שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי, כִּי אָמַר (אֵלַי), אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ג יז.


אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְעריכה

שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִיעריכה

"נָתַן לִי" - הֶאֱצִיל, הֶעֱנִיק, הִשְׁרָה, חָלַק (מילוג) הפקיד, איחסן, העביר בעלות.
רות אומרת שבועז נתן לה. אולם נשאלת השאלה האם הוא העביר את הבעלות על ששת החופנים לרות, או שהוא רק השתמש ברות כשליח והפקיד בידה את הגרעינים עבור נעמי.
כאשר בועז שם את הגרעינים במטפחת של רות הוא לא אמר דבר. אכן היא עבדה בליקוט בשדה שלו, וכל יום אספה כרצונה ושבה לביתה עם איפה של גרעינים, אבל אז, בתור עניה או גרה, לפי החוק, היא היתה רשאית לקחת בעלות על הגרעינים שהיא ליקטה, או שהוא אישר לה ללקט בשיבולים.

כִּי אָמַר (אֵלַי)עריכה

בועז הכניס גרעינים למטפחת ללא מילים:

  • האם זאת היתה מתנת ארוסין או קידושין, כפי שנאמר: 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו'?
  • האם הוא הפקיד בידה את הגרעינים שלו לשמירה זמנית?
  • האם היא שליחתו?
  • האם הוא נתן לה גרעינים לדרך, כדי שתהיה לה תשובה אם ישאלו אותה מאין היא באה כל כך מוקדם בבוקר? כך היא תסביר שהיא אספה גרעינים ושער העיר נסגר.
  • האם הוא ממשיך לכפות על רות את יציאת מצרים, ככתוב: "וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם" (שמות ג כא), וזה לאחר שהיא עבדה בפרך בליקוט תקופה ארוכה, ומצאה גאולה "בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" (ביאור:רות ג ח), להזכירנו את יום יציאת מצרים.
  • האם הוא משלם לה עבור עבודתה הקשה בשדה שלו. סביר שהיא לא שבה עם איפה כל יום. איפה היא שק עם 39.3 ליטר גרעינים. בכל תקופת הקציר היא לבטח מילאה את הבית בגרעינים שלא עברו בדייש או זריה, ומילאו את הבית באבק, והזמינו עכברים. סביר שהיא המשיכה לעבוד אבל בשביל בועז בלבד.
  • רות אמרה שהיא אמתו (ביאור:רות ג ט), והנה הוא משחרר אותה מעבדותה ועושה אותה חופשיה ועצמאית, ככתוב: "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חׇפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם" (דברים טו יג).
  • האם הוא הקפיד על המנהג המכובד: "וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם" (דברים טז טז), וכך כיבד את אורחיו במתנה, כדי שלא ישובו לביתם ריקם. כך רות תתן לנעמי את הגרעינים, והיא לא תראה את פני חמותה ריקם.
  • הוא רצה לתת לרות הוכחה מוחשית עבור נעמי: שהיא אכן נפגשה איתו וכל דבריה אמת, וכך היא קיבלה ממנו שש שעורים, שייתכן שהיה בזה רמז לנעמי שהוא זה שהעניק לה את הגרעינים, והיא לא נכשלה במשימה, וגנבה גרעינים מערמת התבואה. ייתכן שהוא סיכם עם נעמי שהוא יתן לרות שש שעורים.
  • האם הוא העמיס אותה כדי שיהיה לה הסבר למה היא כפופה וממהרת הביתה?
  • האם הוא שלח את שש השעורים כדי שהיא לא תשאר בשער ולא תשתתף בתהליך?
  • האם זה היה מסר לנעמי שהכל מתקדם כשורה?

לפי דברי רות, בועז נתן לה את הגרעינים, והיה ברשותה לתת את הגרעינים כרצונה, והיא בחרה להציג את הגרעינים כמשלוח לנעמי.
במידה מסוימת רות מבטלת שהוא נתן לה שכר או קנה אותה. אולם דבריה לנעמי לא מחייבים את בועז.

אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְעריכה

לא בטוח שנעמי חשבה שבועז נתן לרות גרעינים בשבילה. היא לא מגיבה לגרעינים עצמם. היא לא מודה לרות או לבועז על הגרעינים.
שתיהן שמחות, שבועז העניק לשתיהן מתנה ורות לא חזרה ריקם לחמותה, שעזרה לה להצליח למצוא גואל, שיתאמץ לשמור עליהן ולהעניק להן גאולה טובה.

תמר היתה מבקשת מבועז את הטבעת שלו, כערבון, כי מי יודע מה יקרה בשער העיר. אבל רות הסתפקה בששת השעורים במטפחת שלה.

כאשר רות עברה בשער, האנשים בשער ראו אותה צועדת עם המטפחת עמוסת הגרעינים, כך שלמעשה היתה לרות הוכחה שהיא קיבלה מבועז משהו בעל ערך, ערבון או תשלום או מתנה.