רש"י על רות ג
<< · רש"י על רות · ג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"מדעתנו" - קרובינו
"הנה הוא זורה" - המוץ וונטו"ר בלע"ז
"הלילה" - שהיה הדור פרוץ בגנבה וגזל והיה ישן בגורנו לשמור גורנופסוק ג (כל הפסוק)
"ורחצת" - מטנוף ע"ז שלך
"וסכת" - אלו מצות
"ושמת שמלותיך" - בגדים של שבת
"וירדת הגורן" - וירדתי כתיב זכותי תרד עמך
"אל תודעי לאיש" - לבועזפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
וייטב לבו – עסק בתורה.
ותבא בלט – בנחת.פסוק ח (כל הפסוק)
"ויחרד האיש" - כסבור שד הוא ובקש לזעוק והיא אחזתו ולפפתו בזרועותיה
"וילפת" - ואחז כמו (שופטים טז) וילפת שמשון
"והנה אשה" - נתן ידו על ראשה והכיר שהיא אשהפסוק ט (כל הפסוק)
ופרשת כנפך – כנף בגדך, לכסותי בטליתך. והוא לשון נישואין.
כי גואל אתה – לגאול נחלת אישי, כמו שנאמר: בא גואלו הקרוב אליו וגאל" (ויקרא כה). וגומר: "חמותי ואני צריכות למכור נחלתנו, ועתה עליך לקנות. קנה גם אותי עמה, שיזכר שם המת על נחלתו – כשאבוא אל השדה יאמרו: "זאת אשת מחלון".פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
ליני הלילה – ליני בלא איש.
חי ה' – אמרה לו: "בדברים אתה מוציאני". קפץ ונשבע לה שאינה מוציאה בדברים. ויש מרבותינו אמרו: "ליצרו נשבע, שהיה יצרו מקטרגו – אתה פנוי והיא פנויה. בא עליה!" ונשבע שלא יבוא עליה אלא על ידי נישואין.