קטגוריה:משלי כ כב

דקויות

1. רוב המפרשים פירשו אשלמה מלשון תשלום ותגמול, ולפי זה אשלמה רע = אגמול רע = אנקום. לפי זה, הפסוק מפרש את מצוות התורה, (ויקרא יט יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"*: הפסוק מסביר את הקשר בין לא תיקום לבין אני ה': בדרך כלל, אדם נוקם כי הוא רוצה להרתיע את אויבו: ""אתה ירא שיעשה אתך רע עכשיו כאשר לא אשלמה לו רע, וגם אחר כך יעשה לי רעה"" (הגאון מווילנה, פירוש ראשון) או להרתיע אנשים אחרים: ""בעבור שייראו בני אדם מהזיקני... פן תהיה בך יד הבריות בראותם כי לא תקח נקמתך מהם"" (רבי יונה); הפסוק מלמדנו, שגם כשהמטרה היא להרתיע, אין רשות לנקום, אלא יש לקוות לה' שיושיע אותנו ללא נקמה.

- אולם, קשה להבין פסוק זה, והרי בתנ"ך מסופר על רבים ממנהיגי ישראל שנקמו באויבי ישראל, למטרת הרתעה או למטרות אחרות, ולכן לא מסתבר שכוונת הפסוק היא לאסור על כל נקמה שהיא. ואילו כוונת הפסוק היתה רק לאסור על נקמה בין אדם לחברו, בתוך עם ישראל, היה ראוי לציין זאת בפירוש, כמו שהתורה מדגישה שהמצווה היא על "בְּנֵי עַמֶּךָ".

2. ייתכן שהפסוק מדבר על תשלום וגמול בהקשר של מעשי מרמה, כפי שנזכר בפסוק הבא (ראו שם).

3. אפשר לפרש אשלמה רע = "אשלם לעצמי, אשלים לעצמי את מה שחסר לי, על-ידי מעשה רע". לפני זמן-מה התפרסם בתקשורת סיפורו של אדם שקיבל מהמדינה סכום כסף גדול מאד, באופן חוקי אבל עם "ריח" רע מאד. אותו אדם עוסק כל ימיו בפעילויות התנדבותיות למען הכלל, ללא כל תמורה; מן הסתם, לאחר שנים של עבודה למען הציבור, התעוררו בו תחושות בסגנון "זה לא הוגן, אנשים אחרים עובדים ומרוויחים ואני עובד בחינם, גם לי מגיע לקבל תמורה". כשנקרתה לפניו ההזדמנות לקבל כסף מהמדינה, הוא לא בדק עד הסוף את "כשרות" העיסקה, הוא ראה בכך מעין פיצוי על כל ההשקעה שהשקיע. אולם, בתקשורת זה נראה אחרת לגמרי - לא ראו את כל הדברים הטובים שעשה למען הציבור, אלא רק את המעשה הספציפי שנחשב רע.

כדי להימנע ממצבים מביכים כאלה, מייעץ החכם: אל תאמר בלבך אשלמה לעצמי באמצעות מעשה רע, כלומר - אשלים לעצמי את הכסף שחסר לי ושמגיע לי ע"י לקיחת כסף שאינה כשרה לגמרי, או שנחשבת לרעה בעיני הציבור; קוה לה' - אם באמת עשית מעשים טובים, ומגיע לך גמול - ה' יושע לך ויעזור לך לקבל את מה שמגיע לך בדרכים כשרות.

- אולם, לפי פירוש זה חסרות הרבה מילים בפסוק; היה ראוי לכתוב, לכל הפחות, "אשלמה לי ברע".

4. הפירוש הפשוט יותר למשפט כפי שהוא לפנינו, אשלמה רע, הוא שהמילה רע היא המושא הישיר של הפועל אשלמה: "אל תשלים עם הרוע שיש בעולם" (ראו רמ"ד וואלי).

ולענ"ד הכוונה היא: "אל תחשוב שאתה חייב להשלים את המעשה הרע שהתחלת לעשות".

הנטיה של אנשים, שעוברים עבירה אחת, להמשיך ולעבור עוד עבירות, נזכרה כבר בתלמוד: "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה... נעשית לו כהיתר", והיא הודגמה לאחרונה במחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית: "אם שיקרתי פעם ופעמיים, הדרך משם קלה מאוד לשקר כל הזמן. אנחנו מכירים את התופעה הזו מעולם הדיאטה. אנשים שנמצאים בדיאטה חמורה שנמשכת חודשים יכולים להישבר ולהתנפל על המקרר רק כי אכלו קוביית שוקולד קטנה. קוראים לזה "אפקט לעזאזל עם הכל" (What the hell effect). זה נכון גם לתחומים אחרים - אנשים מרמים רק קצת כי הם אנשים ישרים, אבל ברגע שהם לא צריכים יותר לחשוב על עצמם כעל אנשים ישרים, הם מתחילים לרמות כל הזמן" (ריאיון עם פרופ' דן אריאלי, כלכליסט 18.6.09).

הפסוק שלנו מתנגד לנטיה זו: גם אם התחלת לעשות מעשה רע, אל תאמר בלבבך 'אשלמה רע', אשלים את המעשה הרע עד הסוף, אל תתייאש אלא קוה לה' - פנה אל ה' ובקש ממנו שיציל אותך מיצר הרע ויעזור לך לצאת מהמעשה הרע - וה' יושע לך: "בעבודת הבורא יתברך, אל תאמר 'כבר כיליתי כל ימי ברצון תאוותי... ואיך אשוב לה'... אלא אשלם עכשיו הרע ואהנה מהאי עלמא', אל תאמר כן! אלא קוה לה' ויושע לך..." (הגר"א פירוש שני).

וכדברי חז"ל: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום כדי שיהא ריחו נודף?!" (תלמוד בבלי, ברכות נא.).