ביאור:משלי כ יד
משלי כ יד: "'רַע! רַע!' יֹאמַר הַקּוֹנֶה; וְאֹזֵל לוֹ - אָז יִתְהַלָּל."
תרגום מצודות: דרך הקונה חפץ לבזותו בפני המוכר, ויכפול אמריו לומר שהוא רע רע, למען ימכרנו בזול; וכאשר יקנהו ואוזל (הולך) לו, אז יתהלל לפאר את עצמו לומר שיודע לקנות חפצים בזול. ונאמר למשל על הקונה חכמת התורה מתוך צער ודוחק, אשר יתרעם אז על קושי הדוחק, אולם לאחר זה יתהלל בעצמו על הצער שסבל, כי לפום צערא אגרא.
תרגום ויקיטקסט: 'רע לי! רע לי! קשה לי! קשה לי!' כך אומר כל אדם הנמצא בתהליך של קניית השכלה (לימודים); אולם, לאחר שהוא מסיים את לימודיו ואוזל (הולך) לו לדרכו בחיים, אז יזכה לכבוד ותהילה על החכמה שרכש.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ יד.
דקויות
עריכהמיהו הקונה?
עריכה1. בקריאה ראשונה נראה שהכוונה לצרכן הקונה חפץ בשוּק: בזמן הקניה הוא אומר שהחפץ רע, כדי שהמוכר יוזיל את המחיר; ולאחר שהוא אוזל (= הולך לדרכו), או לאחר שהמוכר אוזל (מוזיל לו את המחיר) הוא מתהלל ומתפאר בכך שהצליח להשיג חפץ טוב במחיר נמוך (ראו 'דעת מקרא'). חכמי התלמוד (בבלי בבא בתרא פד.) אף למדו מכאן הלכה בדיני הונאה.
זו תופעה ידועה בתורת המשחקים: "אפקט הבעלות - זוהי הנטייה לייחס לפריטים שנמצאים ברשותנו ערך גבוה יותר מאשר לפריטים שאינם שלנו" (חיים שפירא, "שיחות על תורת המשחקים", עמ' 213 והלאה; הציטוט ע"פ חגי הופר).- אולם, לפי פירוש זה, אין זה ברור מה בא הפסוק ללמד: האם הוא בא ללמד את הקונים איך להתמקח? או אולי להיפך - הוא בא לגנות את הקונים שמדברים "אחד בפה ואחד בלב"? ואולי הוא בכלל בא ללמד את המוכרים איך להתמודד עם קונים שמתמקחים?
- ועוד: בכל ספר משלי, הפועל קנה מציין קניין רוחני.
2. לכן נראה שגם בפסוק שלנו הפועל קנה מתייחס לחכמה בינה ודעת: "הקונה תורה ע"י הדחק ויסורי רעבון אומר 'אוי לי על רעה זאת והצרה הזאת', וכשהולך לו מלא חכמה - אז יתהלל על הצער שנצטער" (רש"י).
הפסוק מכוון לתלמידים שמתקשים בלימודים. "אכן," אומר הפסוק, "כשאדם עוסק ברכישת השכלה, הוא לפעמים מרגיש רע וקשה. אבל כשהוא אוזל (הולך לדרכו אחרי שסיים את הלימודים), הוא וזכה בתהילה".
אז יתהלל
עריכה1. המילים אז יתהלל מתארות את גמולו של האדם המשקיע בקניית חכמה. תהילה היא כבוד המוענק למי שהוא הטוב ביותר בתחומו. כשאדם משקיע בלימודים הוא רוכש ידע ייחודי שעושה אותו לטוב ביותר בתחום זה. החכמה שרכש בקושי ובצער מביאה לו כבוד, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ"*.
2. וייתכן גם שהמילים אז יתהלל מתארות את התחושה הסובייקטיבית של הלומד, המהלל ומכבד את החכמה שלמד: ככל שהלומד מתקשה יותר בזמן קניית החכמה, כך הוא יעריך יותר את החכמה שלמד.
הדבר נכון לא רק בלימוד פורמלי אלא גם בלימוד מהחיים: ככל שהאדם סובל יותר מטעות שעשה, כך הלקח שלמד מכך יהיה חשוב לו יותר. התבוננות כזאת נותנת משמעות חדשה לצרות ולייסורים שאנחנו עוברים.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/20-14