קטגוריה:משלי כ ד
מחרף עצל לא יחרש
ישאל [ושאל] בקציר ואין
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ
ישאל [וְשָׁאַל] בַּקָּצִיר וָאָיִן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מֵ֭חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁ
ישאל וְשָׁאַ֖ל בַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מֵ֭/חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁ ישאל [וְ/שָׁאַ֖ל] בַּ/קָּצִ֣יר וָ/אָֽיִן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"מחורף עצל לא יחרוש". אמר להעיר על העצל מלבקש השלימיות כי בסופו יהיה משולל מהשגתם כי העצל איננו חורש אדמתו ועובד אותה כראוי בחורף וזה הוא סבה אל שלא יעשה פרי אשר זרע בה וכן העצל לא ישתדל בתחלת ענין לתכן גופו בלקיחת המוסר ולזה לא יכול להשיג החכמה ולא השתדל בה ג"כ וזה יהיה סבה אל שלא יתן פריו השכל ששם בו הש"י:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחורף" - מסיבת צנת החורף, לא יחרוש העצל את שדהו, ובעת הקציר שואל תבואה ואיננה, כי לא צמחה שדהו הואיל ולא חרשה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מחרף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין", זמן החרישה הוא בחורף ואז האויר קר, "והעצל" שאינו אוהב לעשות מלאכה גם בעת נכון לזה, כ"ש "שיתעצל בסבת החורף", ואח"כ "בבוא הקציר" שהאויר טוב "שואל" לאכול "ואין", והוא משל על האיש המתעצל לאסוף חכמה בימי נעוריו, שאז הזמן לחרוש חלקת הנפש מן הקוצים והדרדרים וציורי התאוה, ולזרוע בה זרע החכמה ודעת, אבל אז רתיחת הבחרות ותאותיו ימנעוהו מזאת ויתעצל, ואח"כ בימי זקנותו שאז נחו רתיחות הילדות, אבל אחר שלא הכין אדמת הנפש לחכמה בזמנו לא ימצא פרי, וכן ימליץ החורף על ימי חיי הנפש בגויה, שאז זמן החרישה והזריעה, ובעת תתפשט הנפש מלבוש החומר אז זמן הקצירה, ומי שלא טרח בע"ש מה יאכל בשבת:
תרגום מצודות: מסיבת צנת החורף, לא יחרוש העצל את שדהו; ובעת הקציר שואל תבואה ואיננה, כי לא צמחה שדהו הואיל ולא חרשה.
תרגום ויקיטקסט: מפני שבחורף לא רואים תבואה בשדה, העצל לא חורש כי אינו מקבל תמורה מיידית; אולם בעונת הקציר, העצל יראה שלאחרים יש תבואה בשדותיהם וישאל ויחפש תבואה בשדהו, ויגלה שאין.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ ד.
דקויות
1. כשיש מיתון והאבטלה גדלה, הרבה אנשים מתייאשים ואומרים "מה הטעם ללמוד מקצוע? - ממילא אין עבודה בחוץ...". הפסוק שלנו מתייחס לטענה זו.
בחברה החקלאית בימי התנ"ך, החורף היה עונה של מחסור (אין יבול), והקציר היה עונה של שפע (קוצרים את היבול שצמח). אדם עצל היו רואה שאין יבול, ואומר "מה הטעם להתאמץ ולחרוש, ממילא אין יבול...", ואז, כשהיה מגיע הקציר, לא היה לו מה לקצור.
גם בימינו יש תקופות של מחסור ותקופות של שפע, באופן מחזורי, אם-כי זמן המחזור הוא בדרך-כלל ארוך יותר משנה אחת. מי שמתעצל ואינו טורח ללמוד מקצוע בתקופה של מחסור - לא יהיה לו מקצוע כשתגיע תקופת השפע.
2. כמה מפרשים פירשו את הפסוק גם כמשל ללימודים בגיל הנעורים, הנקראים "חורף", (איוב כט ד): "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי"*: "והוא משל על האיש המתעצל לאסוף חכמה בימי נעוריו, שאז הזמן לחרוש חלקת הנפש... ולזרוע בה זרע החכמה והדעת... ואחר-כך, בימי זקנותו... לא ימצא פרי" (מלבי"ם, וכן רמ"ד ואלי).
ייתכן שזה המקור לפועל "חרש" שמשמעו בלשון ימינו גם "למד היטב". אפשר לדרוש, שהפסוק רומז לתלמיד שאינו "חורש" ולומד בזמן החורף, וכשמגיעה תקופת הבחינות, שהיא בערך בעונת הקציר - בתחילת הקיץ, הבוחן שואל אותו שאלות ואין לו תשובות...
מֵחֹרֶף
במילה מֵחֹרֶף, האות מ מציינת סיבה - העצל לא יוצא לחרוש מפני החורף:
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה "מסיבת צינת החורף" (מצודת דוד, וכן רש"י, רבי יונה, מלבי"ם).
2. ולענ"ד הכוונה, שבזמן החורף לא רואים תבואה, והעצל אינו רוצה להשקיע אם אינו מקבל תמורה מיידית.3. ייתכן גם שהאות מ מציינת את תחילתו של הזמן - מתחילת החורף העצל אינו חורש, ואינו מכין לו תבואה לעונת הקיץ.
הקבלות
עוד על תקופות של שפע ומחסור, בפירוש על (משלי י ה): "אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ"*.
מסקנה מהפסוק שלנו היא, שכאשר לאדם אין אוכל כתוצאה מעצלנות, הוא לא צריך לראות בכך עונש על חטאים רוחניים כלשהם; ראו (משלי יט ג): "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כ ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.