<< · מ"ג משלי · כ · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ
  וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים עמוקים עצה בלב איש" - הלכה בלב חכם סתומה "ואיש תבונה ידלנה" - ותלמיד נבון בא ודלה אותה ממעיו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים עמוקים עצה בלב איש". הנה העצה אשר בלב איש בכח לא ישיגוה בקלות אבל אחר החקירה הרבה כי היא במדרגת המים העמוקים מאד אשר יקשה להגיע אל מה שהוא בתחתיהם ואולם איש תבונה ידלה העצה מלבו בטוב חקירתו והפלגתו בה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ידלנה" - ענין שאיבה, כמו (שמות ב): "דלה דלה לנו". 

מצודת דוד

"מים עמוקים" - דרך החכם להסתיר עצתו בעומק הלב, ויקשה לזולתו להשיגה, הרי היא כמים עמוקים שאי אפשר לשאוב המים התחתונים. אבל איש תבונה ידלנה, כי מתחלה ישאוב העליונים ויוכל לשאוב אח"ז את התחתונים, ור"ל מתחילה יחקור הדברים המסתעפים עד אשר יבין את העצה הטמונה בלב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה", העצה היא לבחור הטוב והמועיל מכל חלקי האפשר, והנה מחשבות רבות שוטפות כזרם מים על פני הלב, כמ"ש רבות מחשבות בלב איש, אבל העצה שהוא לבחור הטוב מכל חלקי האפשר המוביל אל תכלית המבוקש, הוא נסתר בעומק הלב במקור הצפון בעומק תהום רבה, ויש עצה ע"פ החכמה וזה עצת ה' שהנחיל חקי החכמה, ויקבל עצה זו מאחרים, כי אצל בני אדם החכמה מקובלת, ועז"א ושומע לעצה חכם, כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם (ירמיה י"ח) אמנם העצה שנמצאת בלב האדם עצמו שיבין מדעתו לבחור הטוב זו עמוקה מאד, ולא תדלה מעומק הנפש רק ע"י כח הבינה, שמבין דבר מתוך דבר, וישפוט בכח בינתו על כל חלקי הסותר, לראות מן כל המון המחשבות איזה הטוב מכולם, וחקירת הבינה ע"י ההיקשים דומה כדולה מים ממקום עמוק שמקשר חבל בחבל עד יוריד כדו אל המעין, וכן יקשור היקש בהיקש עד יוציא האמת בכח הבינה:

ביאור המילות

"עצה". היא ההסכמה איך יעשה להשיג התכלית, וזה ע"י כח הבינה כמ"ש חז"ל מרבה עצה מרבה תבונה, ועז"א אבדה עצה מבנים (ירמי' מ"ט ז') את מי נועץ ויבינהו, (ישעיה מ' י"ד), לו עצה ותבונה (איוב י"א) וכמ"ש למעלה ):
 

<< · מ"ג משלי · כ · ה · >>