קטגוריה:משלי ד ג
נוסח המקרא
כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי
כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי.
כִּֽי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְאָבִ֑י
רַ֥ךְ וְ֝יָחִ֗יד לִפְנֵ֥י אִמִּֽי׃
כִּי־בֵ֭ן הָיִ֣יתִי לְ/אָבִ֑/י רַ֥ךְ וְ֝/יָחִ֗יד לִ/פְנֵ֥י אִמִּֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רך" - מעונג.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "כי בן הייתי לאבי", שהגם שאצל אבי לא הייתי בן יחיד מ"מ הייתי אצלו הבן העיקרי הבונה בית אביו לישב על כסאו תחתיו,
- ב) וחוץ מזה "הייתי רך ויחיד" בעת שהיה אבי "לפני אמי", שאצלה הייתי בן יחיד ומצדה נחשבתי גם בעיניו כבן יחיד באהבתו אותה:
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ועל דרך הפשט, אם שלמה הוא האומר כן, טעמו על עצמו, כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לבני אמי, שאף על פי שהיו להם בנים אחרים, מרוב אהבתם אותי הייתי חשוב בעיניהם כיחיד, ואפילו הכי היו מלמדים אותי מוסר ולא היו חומלים עלי. והלא הוא האומר על עצמו (משלי לא א): "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו".
ואולי אמר שלמה כן על שם חכם המרגיל תלמידיו ללמוד תורה, ואומר: אל תקשה בעיניכם ההתחלות, כי נם אני הייתי כמותכם, ובן הייתי לאבי רך ויחיד לבני אמי, ולולי שהתחלתי ועמלתי וטרחתי לא הייתי [מגיע] למעלת החכמה; גם אתם עשו כן ותהיו חכמים אחרי היותכם תלמידים.
במסרה: "לבני אמי" – שני סבירין "לבני" וקרי "לפני": דין, "לפני אפרים ובנימן ומנשה" (תהלים פ ג):
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אמר שלמה: אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן, אל תאמרו כן! כי הלא בן אהוב הייתי לאבי, ורך (מעונג) ויחיד לאמי -
תרגום ויקיטקסט: כי אבי החליט שאני אהיה בנו העיקרי שיירש את מלכותו אחריו; אני הייתי גם בנה היחיד, הרך העדין והרגיש של אמי; והם נתנו לי את העצות הטובות ביותר שלהם כדי להבטיח שאגיע לשלטון -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ג.
דקויות
1. על-פי הפשט, הדובר הוא שלמה, המספר על דברי החכמה שקיבל מאביו דוד ומאמו בת-שבע. פירוש זה מעורר מספר שאלות:
א. מה זה כי בן הייתי לאבי, והרי כל אדם הוא בן לאביו?
- יש שפירשו: "בן אהוב הייתי לאבי" (מצודות), ויש שפירשו: "בן - שרשו בנה, ובא במובן המדויק על הבונה בית אביו: שהגם שאצל אבי לא הייתי בן יחיד, מכל מקום הייתי אצ""לו הבן העיקרי, הבונה בית אביו, לישב על כסאו תחתיו" (מלבי"ם).
ב. מדוע שלמה נקרא רך?
- רך = עדין, רגיש, מושפע בקלות מכוחות חיצוניים; שלמה נקרא רך גם במקומות נוספים, כגון (דברי הימים א כב ה): "וַיֹּאמֶר דָּוִיד: שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ", וכן דברי הימים א כט1.
ג. מדוע שלמה נקרא יחיד לפני אמי, והרי שלמה לא היה בנה היחיד של בת-שבע, (דברי הימים א ג ה): "וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם: שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל"?
- ייתכן ששלמה היה בנה הראשון של בת-שבע (אחרי אותו בן שנוצר בחטא ונפטר בגיל 7 ימים), ולכן במשך תקופה מסויימת הוא היה יחיד.
אומר שלמה: כיורש העצר, הבן העיקרי, הייתי הרבה עם אבי; כבן הרך, העדין והרגיש, הייתי הרבה עם אמי, ובתקופה מסויימת הייתי גם בנה היחיד; ולכן זכיתי ללמוד משניהם חכמה רבה, שאותה אני מעביר לכם (מלבי"ם).
2. בכיוון אחר, יש שפירשו שה"דובר" הוא עובר במעי אמו: "למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל, ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו, וב' עקביו על ב' עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום, וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו, וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת... ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי: יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה" (רבי שמלאי, בבלי נדה ל ב)
3. ויש שפירשו את הפסוק כמשל לעם ישראל: "הנה, הייתי בן לאבי, ורמז בזה לעם ישראל, שהוא בן לשם יתברך, היותו נער ורך כשאמר לו השם יתברך אלו הדברים, והייתי אז יחיד לפני אמי, כי אומה אחרת לא קבלה התורה זולתי, וזה היה בעת קטנותי, בצאתי ממצרים, כי במעט זמן העתיקני השם יתברך לאמונתו, ולזאת הסבה אמר גם-כן לפי הנמשל הנביא "זכרתי לך חסד נעוריך", ואמר: לפני אמי לפי המשל, והוא גם-כן לפי הנמשל, רמז אל השכל הפועל, אשר באמצעותו השפיע השם יתברך התורה לישראל, ובאמצעותו הגיעה הנבואה" (רלב"ג).
הקבלות
הדובר מתאר את דברי החכמה שזכה ללמוד מאביו, בזכות העובדה שהיה בנם האהוב של אביו ואמו. תיאור זה יכול להתאים לשלמה, שהיה בנו של דוד מאשתו האהובה בת-שבע (ראו בפירוש לפסוקים הבאים);
אולם, אותו תיאור יכול להתאים גם ליוסף, שהיה בנו של יעקב מאשתו האהובה רחל:
הדוברים בקטע יכולים להיות דוד ובת-שבע, שלימדו את שלמה בנם להשקיע בחכמה ובתבונה כדי לנצח במרוץ לכתר המלוכה*;
אולם אותו נאום בדיוק יכול להתאים גם ליעקב ורחל, שלימדו את יוסף, בנם הרך, להשקיע בחכמה ובתבונה, והן בסופו של דבר הביאו אותו למלוכה. הקטע מתאים בתוכנו לדברים שנאמרו על יוסף, לפי התורה או המדרש:
- (בראשית לז ג): "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"*- לפי התרגום "ארי בר חכים הוא לה", על-פי פירוש חז"ל למושג "זקן = זה קנה חכמה".
- "כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר 'ברוך המקום שהשכיחני בית אבי'." (תנחומא פרשת וישב סימן ח; מהדורת סנונית).
- חז"ל מספרים, שיעקב לימד את בנו האהוב חכמה בינה ודעת. בזכות חכמתו, זכה יוסף להגיע לשלטון במצרים, (בראשית מא לט): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף 'אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ'"*.
שניהם, שלמה ויוסף, היחידים במקרא שזכו לשני התארים "נבון וחכם" (וראו: יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית, ד"ר נסים אליקים, בית המדרש הוירטואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ד ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.