פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י
  יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ
    שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויורני" - על כך ויוכיחני

"ויאמר לי יתמך דברי לבך" - ולפי שהוכיחני בדברים אלו לכך אני מזהירכם על כך (רבי יוסף קר"א) ד"א כי בן הייתי לאבי הנביא אומר בן הייתי להקב"ה שהשרה רוחו עלי ומצינו שקראו הקב"ה לשלמה בן שנאמר אני אהיה לו לאב וגו' (שמואל ב ז)

"רך ויחיד לפני אמי" - לאומתי אני נבחר וחביב כבן רך ויחיד לכך ויורני אבי

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויורני". אז הש"י ואמר לי לבך יתמוך דברי ויסמוך אותם בחקרו כראוי על כוונת מצות התורה כי בזה יגלה מה שיש מהשלימות והחכמה הנפלאה בדברי התורה, שמור בלבך דברי מצותי ותשיג בזה החיים האמתיים אשר אין עמה מות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויורני ויאמר לי", ההוראה הוא שמראה לו הדרך במעשה וכן הראה לי דרכי החכמה ע"י שראיתי מעשיו והנהגתו בפועל, וכמ"ש גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, "ויאמר לי" הוא מה שאמר לי בפיו, "יתמך דברי לבך" כי הלב שהוא כח הממשלה אשר בנפש הוא נע ונד ואינו עומד רגע על מצב אחד, כי התאוה ויצר הלב יסתוהו בכל רגע לסור מחקי החכמה, לכן דברי יתמכו את לבך שיעמוד על מצב החכמה ולא ינוד ממקומו, וחוץ מזה "שמור מצותי וחיה" שתשמור מצד שהוא ציוי ה' אף שלא יהיה בו שום טעם ועי"כ תחיה:


ביאור המילות

"וירני". ההוראה הוא על דבר מעשה בכ"מ:

"לבך". הלב מציין לרוב כח הממשלה אשר בנפש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויורני" - ועם כל אהבתו אלי, למדני הדברים האלה ואמר לי: דברי תוכחתי יסעדו לבך, למען תשאר עומד ביראת ה'.

"שמור מצותי" - המצוה אשר אני דובר אליך בשם ה'.

"וחיה" - בשמירתם תשיג החיים.

מצודת ציון

"ויורני" - ענין למוד, כמו (ישעיהו כח): "את מי יורה דעה".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה — משפטו "ותחיה":

<< · מ"ג משלי · ד · ד · >>