ביאור:יהושע ט ו
יהושע ט ו: "וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה, הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ, וְעַתָּה, כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ט ו.
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ
עריכהוַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה, הַגִּלְגָּל
עריכהיהושע השאיר את העם במחנה בגלגל ש"בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (ביאור:יהושע ה י).
יהושע החליט שזה מקום בטוח. מוגן מהמזרח על ידי הירדן ומהדרום על ידי ים המלח והמדבר, נמצא על גבול המדבר וצבא שיתקיף מהמערב יהיה מנותק ממקורות מים בירדן.
כך, למרות שיהושע כבש את העי, והגיע להר עיבל והר גריזים וישב ליד שכם, הוא העדיף לשוב ולחכות בגלגל.
תוכניתו של אלוהים
עריכהאלוהים ראה שיהושע יושב בגלגל ומבזבז זמן. לא נאמר שהוא אימן חיילים או הכין את המחנה לכיבוש הארץ כפי שאלוהים הורה לו: "חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע א ו). בנתיים מלכי כנען מתארגנים למלחמה עם יהושע, ויהושע לא עושה דבר, ואפילו לא מחזיק מרגלים ברחבי הארץ לדעת מה קורה סביבו.
כדי לכפות על יהושע להלחם, וכדי לעזור לו להקים בסיס בערי הגבעונים - "גִּבְעוֹן, וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת, וְקִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע ט יז), אלוהים גרם שאנשי גבעון יבואו ליהושע בגלגל, יחתמו הסכם הגנה הדדית עם יהושע (ביאור:יהושע ט כו), יקראו לו לעזרה (ביאור:יהושע י ו), יהושע יבוא עם צבאו ויכבוש הרבה ערים בכנען.
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ
עריכה"רְחוֹקָה" - נמצא במרחק פיזי רב (מילוג). אולם המילה 'רחוק' היא מילה יחסית, חסרת משמעות ברורה. מה שרחוק לאחד יכול להיות קרוב לאדם אחר, כל אחד לפי התנאים והמגבלות שלו. כדי להוכיח את המרחק הגבעונים טוענים שהלחם התיבש והתכסה בעובש (ביאור:יהושע ט יב), זה בערך שלושה ימים, שהלחם החשוף לאוויר יתבש, ולחם בלחות יקבל עובש. כלומר הם רומזים ליהושע שהם באו ממרחק של שלושה ימי הליכה. זה רחוק, כפי שלבן עשה בעדריו: "וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל לו), אולם מצד שני, זה בתחום נחלה של אדם אחד, שזה קרוב.
יהושע היה יכול לחקור מה פירוש המילים "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ", אולם הוא החליט לתת לזה לעבור ולא לחקור כל אחד מהשליחים לחוד.
הגבעונים היו מהעם "הַחִוִּי" (ביאור:יהושע ט ז), שבעצם הם באו מהצפון, כמו האמורים והחיתים, והקימו התנחלויות בכנען. כך שיש חלק אמת בדבריהם, אולם ברור שהם מתכוונים לעריהם בהר בכנען, ולא לממלכה בצפון.
וְעַתָּה, כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית
עריכה"וְעַתָּה" - עכשו, מיד, כעת, ללא חקירות, השעיות, עיכובים, דחיות או היסוסים (מילוג), ככתוב: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג). (לרוב, כאשר אדם לוחץ להחליט במהירות, יש שם |אליה וקוץ בה, וחייבים להזהר.)
הגבעונים היו בלחץ, מלכי כנען מתארגנים למלחמה עם יהושע, ככתוב: "וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד" (ביאור:יהושע ט ב). הם הצליחו כנראה לדחות את ההחלטה להצטרף לקואליציה, ובזמן הזה הם מיהרו לרוץ ליהשע בגלגל.
בצורה עקיפה הם מודיעים ליהושע שמלחמה עומדת בפתח, והוא חייב להרשות להם להצטרף לצד שלו, ולארגן את הצבא למלחמה מידית.
"כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית". הגבעונים רוצים ברית, אולם הם לא מפרטים איזה ברית זאת תהיה: הגנה הדדית, הפרדת כוחות, מסחר, קשרי תרבות?
- אברם עשה הסכם הגנה עם האמורים באלוני ממרא, ככתוב: "אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד יג), וכך הם באו איתו להתקיף את ארבעת המלכים.
- אבימלך מלך גרר בא לאברם לחתום על הסכם אי התקפה, כדבריו: "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג).
- אבימלך עושה הסכם אי התקפה עם יצחק, ככתוב: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ, וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ" (ביאור:בראשית כו כח).
- לבן עשה הסכם הפרדה בינו לבין יעקב, ככתוב: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה - אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה, וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת, לְרָעָה" (ביאור:בראשית לא נב).
נראה שהם התכוונו להגנה הדדית, ואיחוד כוחות, ויהושע הבין שזאת הכוונה, ולכן יצא לעזרתם מיד (ביאור:יהושע י ז).