קטגוריה:בראשית לא יז

רש"י מדגיש שהכתוב הקדים את הבנים לנשים, כאילו שהם יותר חשובים.

כתוב "ויִַּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים", וכיון שליעקב היתה משפחה גדולה, ונדרשו כ 15 גמלים להעמיס ולהעמיד אותם, סביר שהוא ישא את הילדים קודם ויתן לנשים לעלות אחרונות לפני התחלת התנועה.

עתיד העם בשלב הזה היה הילדים, ולכן הם היו יותר חשובים מהנשים.

ליעקב היו גמלים וחמורים אבל סוסים לא מוזכרים. ייתכן שלא היו ליעקב סוסים, או שסוסים היו מתאימים לתנועה מהירה והוא היה צריך לנוע לאט עם הצאן. גם לבן לא רדף ברכיבה על סוסים, וגם עשו לא בא עם סוסים. סביר שלא היה להם סוסים.

ייתכן, שגמל, שמוגדר כאונית המדבר, היה יותר נעים לרכיבה מאשר סוס או חמור.

כבר מהשימוש במספר רב שכזה של גמלים רואים את עושרו.

"וַיִּשָּׂא" – סחב, החזיק, הרים. וייתכן פרוש נוסף התחתן (למרות שאין שימוש כזה בספר בראשית).

כאשר עבד אברהם לקח את רבקה על הגמל, לא נאמר שהוא נשא אותה (ביאור:בראשית כד נט). עכשו יעקב ביקש שרחל ולאה יבואו איתו כנשותיו, והן הסכימו. השימוש בשורש 'נ-ש-א' מראה שיעקב עכשו התחתן עם נשותיו, והן הסכימו להנשא לו. לפי חוקי חמורבי מספר 128: "אם איש התחתן עם אישה, אבל לא אירגן איתה חוזה נישואין - האישה אינה אשתו". עד כה יעקב לא דיבר עם נשותיו בצורה פורמלית ולא עשה איתן חוזה נשואין, לכן, לפי החוק, הן לא היו נשותיו. עכשו שהם סיכמו על הרכוש הן נחשבות כנשותיו ולא כפלגשיו.

ההרגשה היא שכאילו ברגע זה התחילה הבריחה "ויִַּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהו,ּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם: לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן" (ביאור:בראשית לא יח). אולם בפסוק הבא נאמר "וְלָבָן הָלַךְ, לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ; ותִַּגְנֹב רָחֵל, אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ"(ביאור:בראשית לא יט), ולבטח רחל לא לקחה את תרפי אביה כל פעם שהיא יצאה מהבית, אחרת המנהג הזה של לקיחת התרפים היה מתגלה לאנשי לבן. כלומר רחל ולאה קודם חזרו לבית לבן, חיכו זמן מה, וכאשר לבן יצא לגזוז את צאנו רק אז רחל גנבה את התרפים, המשפחה יצאה ליעקב והמשיכה בבריחה לכנען.

המשפט הזה מופיע מיד לאחר ההסכם, כדי להדגיש שיעקב נושא אותן ברגע זה, אבל רחל ולאה, ללא הבנים והבנות, הן בדרכן חזרה לביתו של לבן ולא בדרך לכנען.