קטגוריה:בראשית כד לט

כדי לרכוש את אמונם של משפחת אברהם, העבד מספר להם שהוא בקש הבהרה האם לקחת בכוח.
העבד העניק את הזכות לסרב לאישה בלבד: אם האישה לא תרצה ללכת איתו.
העבד מגביל את בקשתו מהאישה 'ללכת איתו', העבד לא דורש שהיא תבטיח להתחתן עם בן אדונו.

צריך לזכור שהעבד בא עם מספר אנשים, ככתוב: "ומַּיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (ביאור:בראשית כד לב) - האנשים האלה, שאפשרי שהיו כ-30 חיילים, סיפקו לעבד 'כוח שכנוע'.

העבד הסביר ללבן ובתואל שיש בעיה עם המילה "לקחת", אבל במשפט הבא העבד לא עונה את תשובתו של אברהם, אלא חוזר על מה שהוא אמר לפני כן: "... וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי" (ביאור:בראשית כד מ]]). העבד משאיר את לבן בפחד. העבד רמז שאפילו אם הוא יבקש רשות מהאישה ומשפחתה, הוא עדיין יכול לשנות את דעתו ולקחת בכוח. העבד הוא זה שיחליט איך לפעול.

בהמשך לבן ישתמש בדברי העבד האלה, בנסיון אחרון למנוע מרבקה לצאת מיד, כדי לדעת אם רבקה מוכנה ללכת עם העבד. רבקה ענתה: "אֵלֵךְ" (ביאור:בראשית כד נח), אבל זה אומר שרבקה הסכימה ללכת, אבל עדיין לא הסכימה להתחתן עם יצחק.