קטגוריה:בראשית ח יד
נוסח המקרא
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.
וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃
וּ/בַ/חֹ֙דֶשׁ֙ הַ/שֵּׁנִ֔י בְּ/שִׁבְעָ֧ה וְ/עֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַ/חֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָ/אָֽרֶץ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבְיַרְחָא תִּנְיָנָא בְּעַסְרִין וְשִׁבְעָא יוֹמָא לְיַרְחָא יְבֵישַׁת אַרְעָא׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּבְיַרְחָא תִּנְיָנָא בְּעַסְרִין וְשִׁבְעָא יוֹמָא לְיַרְחָא יְבֵישַׁת אַרְעָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבְיֶרַח מַרְחֶשְׁוָן בְּעַשְרִין וְשׁוּבְעָה יוֹמִין לְיַרְחָא אִיתְיַבְּשַׁת אַרְעָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יָבְשָׁה – נַעֲשָׂה גָּרִיד כְּהִלְכָתָהּ.
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
יבשה הארץ. ואעפ"כ לא יצא עד שהורשה לצאת ואמר לו הקב"ה צא מן התיבה כי מפני שבא לתוכה מפני מצות ה' יתעלה לא רצה לצאת משם כי אם במצותו.
ואמרו במדרש כי מכאן למדו חנניה מישאל ועזריה שלא רצו לצאת מתוך כבשן האש עד שצוה להם המלך, הוא שכתוב (דניאל ג) באדין נבוכדנצר וגו' פוקו ואתו, ולמעלה אמר סקו, לפי שמתחלה היה הכבשן עמוק והוצרך לומר סקו ועכשו גבה הכבשן בדרך הנס והושוה לקרקע והוצרך לומר פוקו ולא רצו לצאת עד שצוה להם המלך.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ובחודש השני בעשרים ושבעה לחדש. נעשה כגריד, וזרעו אותה ולא צמחה; למה? שהיה סימן קללה, ואין סימן קללה חוזר לברכה, והמתינו עד שירדו גשמים וזרעו. ולא היה צריך קרייא למימר אלא י"ו לחדש, ומה תלמוד לומר בכ"ז? אלא י"א יום שימות החמה יתרין על ימות הלבנה. אמר רבן שמעון בן גמליאל: הרוצה לידע שימות החמה יתרין [י"א יום], ישרוט שריטה אחת בכותל באחת בתקופת תמוז, ולשנה הבאה באותו הזמן אין חמה נוגעת לשם עד י"א יום:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח יד.
יָבְשָׁה הָאָרֶץ
בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ
מאז שהעורך הודיע לנו "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ח יג), עד "בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ" עברו 57 ימים.
במשך הימים האלה נח נשאר בתיבה ולא יצא ולא הוציא את החיות.
- מדוע?
- על נח נאמר: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו. אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ביאור:בראשית ו ט). נח היה איש מאוד ממושמע, ולפי הכתוב "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ניתן להבין שנח חיכה שאלוהים יגיד לו מה לעשות לפני שהוא עשה דבר משמעותי. בזמנו, אלוהים קבע על בני האדם "וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" בלבד (ביאור:בראשית ו ג). וכדי להוציא מבני האדם את הגנים המושלמים שהוא שם באדם וחוה, אלוהים תכנן להביא מבול ולהרוג את כל נושאי הגנים המושלמים, שסרבו להנשא בגיל צעיר לפני שידעו שהם נושאים את הגנים המושלמים (כך הם חמסו, וגנבו מאלוהים). סביר שנח נבחר כי הוא היה ממושמע, וייתכן שבפקודת אלוהים הוא נשא אישה רק כאשר היה כבן 500 שנה, ואז, הוא נשא אישה צעירה שלא נשאה גנים מושלמים, והיא גרמה שילדיה לא ישאו גנים מושלמים, וכך בני נח לא חיו כ900 שנים אלא רק 600. ומאז והלאה הגיל של צאצאי נח הולך ומתקצר עד יוסף שחי רק 110 שנים, ככתוב: "וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים" (ביאור:בראשית נ כו).
- בזמן המבול של כשנה כל השדות בקלדרה היו מוצפים מים (לפחות לא מים מלוחים). רוב צמחי היבשה טבעו במים ומתו. ייתכן שמספר סוגי עצים שרדו, כפי שראינו שהזית נשא עלים ירוקים (ביאור:בראשית ח יא). לא היה הגיוני שנח יוציא את החיות, כי בתיבה היה להם מזון, אולם בחוץ הם ימותו ברעב. לכן נח נשאר בתיבה וחיכה שפני המים ירדו באדמה, וזרעים משנים קודמות, שהיו טמונים באדמה, יתחילו לנבוט וימלאו את השדות בצמחים שונים, כדי שלחיות יהיה מה לאכול.
- נח חשש, שלמרות המבול, נשארו אנשים רעים בחיים, והם יתקיפו אותו. הוא העדיף להשאר במבצר העץ שסיפק לו קירות הגנה של 30 אמה, ולהאמין שאלוהים יציל אותו מידם.
יָבְשָׁה הָאָרֶץ
"יָבְשָׁה הָאָרֶץ" זה לא מושג מוגדר בהקשר לאדמה. כבר 57 יום קודם לכן נאמר: "בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית ח יג), ועכשו האדמה התיבשה עוד יותר.
יש דרגות שונות לאדמה יבשה:
- בצורה מינימלית - אדמה היא יבשה כאשר אפשר ללכת עליה בלי לשקוע בבוץ.
- האדמה התיבשה אולם לשורשי הצמחים יש מים בשפע כדי להחזיק את הצמחים בחיים.
- האדמה התיבשה יותר, והצמחים החד שנתיים הבשילו את תבואתם ומתים בקיץ.
- האדמה ממשיכה להתיבש והיא מקבלת סדקים עמוקים.
- האדמה עוד ממשיכה להשרף בחום השמש, והיא נהפכת לסלע יבש, ממש כמו חימר קלוי באש.
אין ספק שהאדמה לא התיבשה עד שהצמחים לא גדלו. להפך, האדמה היתה ספוגה במים, הצמחים גדלו, הבשילו, פיזרו זרעים לשנה הבאה, ואז האדמה היתה יבשה להליכה אבל לא יותר מזה. נח לא הביא איתו מים לתיבה, כי אלוהים לא הורה לו לעשות זאת. במשך המבול נח השתמש במי המבול בקלדרה. עכשו התיבה מונחת על האדמה בתחתית הקלדרה, ונח היה חייב לחפור בור או באר כדי להביא מים לחיות. נראה שבעומק מסוים היה מספיק מי תהום לנח והחיות, והמים שם לא התיבשו. המצב פשוט חזר לקדמותו כפי שכל אנשי המבול חיו בקלדרה: כעובדי אדמה ורועי צאן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ח יד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.