קטגוריה:במדבר טז יד

מפרשי רש"י

[כו] הדבר מוסב על לשון האמור למעלה. פירוש, כי הכתוב אינו רוצה לומר שנתת לנו שדה וכרם, שהרי לא נתן להם כרם ושדה, אלא קאי על מה שכתב לפני זה - לא הביאותנו ולא נתת לנו. גם הפך (רש"י) (ה) דבר הכתוב, שאמר תחלה 'לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו, אלא גזרת עלינו למות במדבר'. שהוקשה לו, איך יהיו מתרעמין אחר שאמרו (פסוק יג) "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר", ואמרו אחריו "אף לא אל ארץ וכו'", כי אחר שגזר עליהם שימותו במדבר, מה להם אל ארץ זבת חלב ודבש, על כרחך הלשון מוסב למעלה, קודם "להמיתנו במדבר", וכך פירושו; כלומר, לא הביאותנו ולא נתת לנו שדה וכרם, ולא עוד, אלא שגזרת עלינו למות במדבר. והשתא ניחא מה שהוצרך לומר 'ואמרת לנו אעלה אתכם', כדי שלא יקשה לך, שהתרעמו כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש ו"אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו", ולמה יביאם אל ארץ זבת חלב ודבש, כיון שלא הבטיחם, אלא שהבטיחם "אעלה אתכם וגו'" (שמות ג', י"ז). ואין להקשות, למה לא ערבינהו קרא לכתוב 'המעט כי העליתנו ואף אל ארץ זבת חלב ודבש לא הביאותנו', משום דכך פירושו, שאחר שגזר לנו למות במדבר, אם כן שוב לא יקיים להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש, כיון שכבר נגזר עלינו למות במדבר, ופשוט הוא:

[כז] אפילו אתה שולח לנו לנקר עינינו. שהרי לא היה מבקש משה לנקר עיניהם עד שיאמרו "העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה", אלא כך פירושו; 'אפילו אתה שולח לנקר עינינו', לא שהיה משה מבקש לנקר עיניהם. והקשה הרא"ם, דבאיזה מקום מצאנו שתהיה הה"א משמש בלשון 'אפילו'. ואין זה קשיא, כי רש"י מפרש כי מצינו הה"א משמש בלשון 'אם', כמו "העוד לכם אב" (ר' בראשית מג, ו), וכן "העיני האנשים תנקר" פירושו אם עיני האנשים תנקר. וכדי שלא תפרש שפירושו אם ישלח לנקר עיניהם לא יעלו, אבל אם לא ישלח לנקר עיניהם יעלו, פירש הוא שאינו כך, רק פירושו 'אפילו ישלח לנקר'. ורש"י פירש כוונת הענין בלבד, ואין פירוש "העיני" 'אפילו', ופשוט הוא. ומה שכתב 'אפילו אתה שולח לנקר עינינו', שאם הוא בעצמו היה מנקר עיניהם לא יפול אחריו "לא נעלה", שהרי כבר הוא אצלם, ומאי "לא נעלה":