במדבר רבה יח י

<< · במדבר רבה · יח · י · >>


י.    [ עריכה ]
"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם" אף הם עמדו ברשען ולא נזקקו להשיבו.

"וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה" הכשילם פיהם לרשעים וברית כרותה לשפתים שמתו וירדו לשאול תחתית לאחר שירדו חיים שאולה.
"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ וְגוֹ' כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ" על מה את מתרברב עלינו מה טובה עשית לנו הוצאתנו ממצרים שהוא כגן ה' ובארץ כנען לא הכנסתנו אלא הרי אנו במדבר והנגף משתלח בנו "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה".
"וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" למה שאדם הדן עם חבירו ומתווכח ומשיבו יש לו נחת רוח ואם אינו משיבו יש לו צער.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" אל תקבלם בתשובה היה צריך למקרא לומר אל תפן אל עבודתם מהו אל מנחתם כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע יודע אני שיש לאלו חלק באותה מנחה שהקריבו שנאמר "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ" והיתה של כל ישראל קריבה הואיל ופירשו אלו מבניך אל תסתכל בחלקם תניחנו האש ואל תאכלנה.
"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי" מה שהיה דרכי ליטול לא נטלתי מהם בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש ואני בשעה שהייתי יורד מן מדין למצרים היה דרכי ליטול מהן חמור שבשביל צרכיהם ירדתי ולא נטלתי וכן שמואל הצדיק אמר (ש"א יב, ג): "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי" שור שהייתי מקריב עליהם לקרבן ומבקש רחמים עליהם וכן למשוח עליהם מלך משלי היה שנאמר (שם טז, ב) "עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ" וכן הוא אומר (שם ט, יב) "כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם בַּבָּמָה" לא נטלתי משלהם וכשהייתי חוזר ועושה דיניהם וצרכיהם והולך וסובב כל עיירות ישראל שנאמר (שם ז, טז) "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל" דרך העולם בעלי דינין הולכין אצל הדיין ואני הייתי הולך וסובב מעיר לעיר וממקום למקום וחמור שלי וכן משה אמר (שמות יח, טז): "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי" ואני לא עשיתי כן אלא הלכתי אצלם.
"וְלֹא הֲרֵעוֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" שלא חייבתי את הזכאי ולא זכיתי את החייב וכשראה משה שעמדו בגאותן אמר להם "אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ וְגוֹ'".
הלך קרח כל אותו הלילה והיה מטעה את ישראל ואומר להם מה אתם סבורים שאני עוסק ליטול את הגדולה לעצמי אני מבקש שתהא הגדולה על כלנו חוזרת שמשה נטל מלכות לעצמו והכהונה גדולה נתן לאחיו והיה הולך ומפתה כל שבט ושבט כראוי להם עד שנשתתפו עמו מנין שנאמר "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה" הקריבו כולם מדברים עמו מיד "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר" "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת" "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם":