קטגוריה:במדבר טז יג
המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הַ/מְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙/נוּ֙ מֵ/אֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּ/דְבַ֔שׁ לַ/הֲמִיתֵ֖/נוּ בַּ/מִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖י/נוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | הַזְעֵיר אֲרֵי אַסֵּיקְתַּנָא מֵאֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ לְקַטָּלוּתַנָא בְּמַדְבְּרָא אֲרֵי מִתְרָרַבְתְּ עֲלַנָא אַף אִתְרַבְרָבָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | הַזְעֵירָא הוּא אֲרוּם אַסֵיקְתָּנָא מִמִצְרַיִם אַרְעָא דְעַבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ לְקַטְלוּתָנָא בְּמַדְבְּרָא אֲרוּם מִתְרַבְרְבַת עֲלָנָא אוּף אִתְרַבְרְבָא: |
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
המעט כי העליתנו. כנגד מה שהתחיל להן משה המעט מכם כי הבדיל, אמרו הם המעט כי העליתנו, כלומר הדבר קל הוא שהעליתנו מארץ זבת חלב ודבש, היא מצרים, והבא משם לארץ כנען הוא עולה כי היא בדרומה של ארץ ישראל.
כי תשתרר עלינו גם השתרר. כלומר העליתנו ממצרים שתשתרר עלינו גם שררות רבות. או נאמר שכפל השררה להבין מזה שררת המלכות למשה ושררת הכהונה לאהרן ושאר השררות והמעלות של בני לוי ובני קהת, גם נשיאות אליצפן בן עזיאל כלן נכללות במלות גם שהוא לרבות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יג) "המעט", ר"ל הנה שנקוה שרוצה לתת לנו או לשבט ראובן בכלל איזו שררה המגיע לנו מצד הבכורה זה א"א כי גם לו בעצמו אין מגיע שום שררה ומשרה כי מי שמוציא עבדים מעבדות לחרות יש לו הזכות להשתרר עליהם, ואם יוסיף עוד לעשות עמהם טובות גדולות אח"כ ראוי שתגדל שררותו עליהם יותר עד שיהיה בכחו להעמיד עליהם שרים ושופטים כמלך המולך בממשלה בלתי מוגבלה שנותן שררה לכל אשר יחפוץ, אבל אתה שהעליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר נמצא שעשית עמנו רק רע ולא טוב אין ראוי כי תשתרר עלינו בעצמך וכ"ש שאין בכחך שתתן שררות לאחרים, ואיך תרצה בהפך כי תשתרר עלינו אתה בעצמך וכ"ש מה שתרצה גם השתרר לחלק שררה לאחרים:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
במה האשימו דתן ואבירם את משה
בפרשת קורח מתוארות שלוש קבוצות שחלקו על משה ואהרן ; אחת מהן היא קבוצה של בני ראובן, בהנהגתם של דתן ואבירם.
דתן ואבירם האשימו את משה באשמה חמורה: לטענתם, ההנהגה של משה רבנו נגועה באינטרסים אישיים: הוא הרחיק אותם מארץ כנען אל המדבר, לא בגלל שה' ציווה עליו לעשות כך (בעקבות חטא המרגלים - במדבר יג-יד), אלא בגלל שהוא עצמו מרוויח מכך, כי במדבר קל לו יותר להשתרר ולמשול בעם. ואלה דבריהם:
במדבר טז יג: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר?!
אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם! העיני האנשים ההם תנקר?! לא נעלה" !"
נסביר:
- ארץ זבת חלב ודבש = ארץ ישראל - בכך מודים גם המתנגדים הגדולים של משה, ראו למשל בדברי המרגלים (במדבר יג כז): "ויספרו לו ויאמרו: 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש הוא, וזה פריה'"
- העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר = הרחקת אותנו מארץ ישראל; כזכור, לפני שני פרקים, בעקבות פרשת המרגלים, החליט ה' שבני-ישראל לא ייכנסו לארץ-כנען אלא ימותו במדבר: במדבר יד לה: " "אני ה' דברתי, אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי:" "במדבר הזה יתמו ושם ימתו !" " אבל בני-ראובן האשימו את משה שהוא החליט, על דעת עצמו, להמית אותם במדבר, כדי שיוכל לשלוט בהם יותר בקלות (ראב"ע ) -
-
- כי תשתרר עלינו גם השתרר = כדי שתוכל להשתרר , להיות שר ומושל עלינו; יותר קל לשלוט באנשים במדבר, כשכולם נמצאים במחנה אחד והם תלויים במנהיג, מאשר לשלוט בהם בתוך הארץ, כשלכל אחד יש נחלה פרטית.
- אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם = אחרי שהרחקת אותנו מארץ ישראל, לא הבאת אותנו אל ארץ אחרת שאפשר להתיישב בה, כי לא רצית שלכל אחד תהיה נחלה פרטית.
- האנשים ההם = קורח ונשיאי העדה, הקבוצות האחרות שחלקו על משה באותו זמן, שמשה הציע להם (בתחילת הפרק) להתאסף לפני אוהל מועד ל"מבחן" (ראו פרשת קורח - היום הראשון ).
-
- העיני האנשים ההם תנקר = ניקור עיניים הוא משל לשיעבוד והשפלה ; אתה עומד להשפיל ולשעבד את קורח והנשיאים בכך שאתה כופה עליהם לעלות לפני אוהל מועד.
- לא נעלה = אבל אותנו לא תצליח לשעבד, אנחנו לא נעלה.
- המעט... = לא מספיק ש...; מבנה המשפט הוא:"המעט כי העליתנו... העיני האנשים ההם תנקר?!" - "לא מספיק שהרחקת אותנו מארץ ישראל כדי שתוכל להשתרר עלינו, אתה עוד רוצה להשפיל ולשעבד את המתנגדים שלך במבחנים מוזרים?!"
כדי לדעת מה היה בהמשך, ראו פרשת קורח - היום הראשון .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר טז יג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.