קטגוריה:אסתר ח ג

עריכה

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

השאלות:

למה הוסיפה עתה לחנן יותר מאשר חננה קודם,

ומה הכפל שכפל במלות שונות,

ומה הכפל רעת המן ומחשבתו :

ותוסף אסתר, פירשו המבארים כי אסתר אחרי ראותה שנתן לה המלך ענינים אחרים ועל גוף הבקשה לא ענה לה מאומה, אז עלה מורא על ראשה, כי כבר התיאש המלך מתת לה שאלתה זאת, ועל כן רוצה לדחותה במתנות אחרות, כדרך מי שאינו רוצה למלאות שאלת אוהבו שמבטיח לו ענינים אחרים, כי אם היה רוצה למלאות שאלתה הלא היה צריך להבטיח לה תחילה על גוף בקשתה שזאת העיקר אצלה טרם יתן לה דברים אחרים, ולכן עתה דוקא פחד ורחב לבבה להפציר בתחנונים.

והנה לא הניחה מלעשות כל הפעולות אשר יסבבו שימצא המבקש את בקשתו, כי לפעמים ימצא את בקשתו ע"י שירבה דברים ומליצות להראות כי המבוקש ראוי להיעשות מצד היושר והצדק, ועל זה ותדבר לפני המלך בדברי טעם ודעת, ולפעמים ימלאו שאלת השואל מצד שיעורר בכי ותחנונים וירחמו על השואל, ועל זה ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן.

הנה אסתר ביקשה שהמלך ישלח רצים לקחת את הספרים בחזרה ולבטל את הגזרה, כי אם ימתין עד זמן המוגבל, והמלך ירצה לשלוח ספרים אחרים חתומים שיונחו גם כן עד זמן המוגבל, שיהיה כתוב בהם היפך הספרים הראשונים, כמו שעשה המלך אח"כ באמת, יראה מצד שני דברים, א. כי עד בוא הזמן המוגבל שיפתחו הספרים ויראו שבטל את הגזרה, בתוך כך יעברו על היהודים צרות רבות, וכל אותו הזמן יתעוללו במו מוניהם באשר כבר נתפרסם כי נמכרו להשמיד. ועל זה אמרה להעביר את רעת המן, הוא הרע שהוא בהווה עתה. ב. כי גם בבוא הזמן הלוא בהספרים ששלח המן הרבה להבאיש ריח היהודים וגם בבוא ספרים אחרים, לא יאמינו לקול האות האחרון רק לקול האות הראשון, ועל זה אמרה ואת מחשבתו אשר חשב,

גם כללה בדבריה שני טענות, לעומת שידעה כי חוק מלכי פרס שכתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב, עז"א פיה פתחה בחכמה, שאין להמלך לשים לבו על זאת, אם מצד המלך, אם מצד השרים, אם שהמלך בעצמו אין לו לחוש שעובר על דת המלוכה להשיב פקודתו, אחר שבאמת לא מאיתו יצאו הדברים האלה, והמלך יודע האמת כי לא חשב כזאת על עם ה', רק זאת היתה מחשבת המן לא מחשבת המלך, ואם מצד השרים שאין להמלך להתיירא שימרדו בו בני מלכותו אם יראו שמשנה דת המדינה להשיב את פקודת המלך, על זה טענה הלוא הספרים עדיין חתומים ולא נפתחו, כמו שביארתי למעלה שהיו ספרים חתומים שלא נפתחו, ובהם היה כתוב מחשבת המן בפרטות להשמיד את כל היהודים, אבל בפתשגן שהיה גלוי לכל העמים לא נכתב תוכן מחשבתו רק שיהיו עתידים ולא נתבאר על מה ולמה, ולכן יעצה שישיב רק הספרים שבהם כתוב מחשבת המן שהם הספרים החתומים, שמצד הספרים האלה אין לו להתיירא אחר שהם רק מחשבת המן, שנשארו במחשבה ולא נתפרסמו עדיין לשום אדם, ואם ישיבם וישלח אחרים תמורתם לא יוודע לאיש כי השיב פקודתו :

ג.    [ עריכה ]
"ותבואנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד", רבנן דתמן אמרין שפרסה נדה, ורבנן דהכא אמרין הפילה עברה, ומשעה שהפילה שוב לא ילדה. רבי יודן ברבי סימון אמר במוך היתה משמשת.

אמר רבי יודן ברבי סימון דריוש האחרון בנה של אסתר היה, טהור מאמו וטמא מאביו.  

אור חדש

פרק ח/פסוק ג

ותוסף אסתר (אסתר ח, ג) וגו' מה שהוצרך לומר ותוסף אסתר ולא הוי ליה לכתוב רק ותדבר אסתר לפני המלך שר"ל שדבר זה תוספת על מה שאמרה בראשונה כי איככה אוכל לראות באבדן מולדתי עתה בקשה דבר תוספת דהיינו להעביר את רעת המן וכוונתה היה כי הספרים שכתב המן להעביר את היהודים מן העולם שלא יהיו נמצאים ואף כי כתב אשר נכתב (ספר אור חדש עמוד קצז) בשם המלך אין להשיב עם כל זה בקשה להשיב הכתבים כי אל"כ אף אם יכתוב שלא להרוג את היהודים שמא לבסוף יהיה הכתב נאבד והראשונים יהיו קיימים ויעשו מעשים על ידי הכתבים הראשונים ואפי' הכתבים השניים לפנינו כיון שכתב המלך אין להשיב יכול אחד לומר כי כי על כתב הראשון הוא סומך ולכך אמרה להעביר רעת המן מן העולם ונקרא זה דבר תוספת לפי שאינו ראוי לפי הנימוס ועם כל זה המלך יעשה דבר זה להציל את היהודים ולכך אמרה (שם) להעביר את רעת המן דהיינו לעבור מן העולם הכתבים הרעים עד שלא יהיה נמצאים בעולם הרע אשר כתב על היהודים ומפני שהיה נראה שהוא שאלה שלא כהוגן לכך כתיב (שם) ותפול לפניו וגו' ומה שלא עשתה קודם שנתבטלה הגזירה שנגזר להרוג ולאבד את כל היהודים כי דבר זה אין צריך כ"כ בקשה לבטל הגזירה שאין זה נגד כבוד המלך אבל דבר זה קשה מאד להשיב את הספרים כי הוא נגד כבוד המלך כמו שיתבאר וסבורה היתה כאשר תתחנן בבקשה יתירה יעשה המלך דבר זה ולא אמרה אסתר רק להעביר את רעת המן ולא רצתה לדבר בפירוש להשיב הספרים כי זה היה גנאי ובזוי למלך כמו שנפרש ולכך רמזה לו הדבר הזה ואמרה לו להעביר רעת המן ולא אמרה שלא יעשה זה להרוג את היהודים רק אמרה להעביר את הספרים מן העולם וזה מפני כי כבר היה נתלה המן מפני שהיה מבקש לעשות רעה ליהודים וא"כ לדבר זה צריך בקשה רק שאמרה להעביר את הכתבים מן העולם אשר בהם רעת המן והמלך לא הבין דעתה ולכך כאשר נפלה על פניה ולכך הושיט לה השרביט הזהב כי המלך לא ידע למה נפלה על פניה כיון שהמית כבר את המן על שרצה לשלוח יד ביהודים וא"כ אין צריך בקשה על זה ולכך הושיט לה המלך השרביט שתקום ותפרש שאלתה ולמה היא מתירא כ"כ ואז ותקם אסתר וגו' והיתה מפרשת שאלתה בפירוש להשיב את הספרים כמו שפרשנו למעלה ואז אמר המלך הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על אשר שלח ידו ביהודיים וא"כ מי יעלה על דעתו לעשות להם דבר רע ולא יאמר אחד כי הוא סומך על הכתב שכתב המלך בראשון דכיון שהוא רואה דעת המלך כאשר נתלה המן בשביל ששלח ידו ביהודים ובודאי לא יעשה דבר רע ליהודים כך היה דעת אחשורוש ואמר שאם אין די לך בכל זה ועדיין אתה ירא מן הכתבים הראשונים כי שונאי ישראל שהם אוהבי המן לא יאמרו כי נתלה המן בשביל ששלח ידו ביהודים כי יאמרו כיון שכבר נתן המלך כתב לאבד היהודים אין המלך חוזר מזה ועל זה אמר כתבו על היהודים כטוב בעיניכם (שם ח) מה שאפשר לעשות אבל להשיב הספרים דבר זה הוא גנאי ולכך כתב כי נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם ולאבד את כל הצרים אותם ומעתה שוב לא יהיו חוששין לדבר הזה כלל שהרי המן שבקש לשלוח יד ביהודים כבר נהרג בשביל שכתב הספרים ההם כי שקר דבר על היהודים וגרם שנכתבו הכתבין הראשונים ולכך נהרגו שונאיהם שעל ידם היה זה כך ראוי לפרש ובזה יתורץ שאלה גדולה כי למה רצה המלך לעשות דבר זה להרוג שונאי היהודים אף כי בודאי שלא רצה להרוג את היהודים מ"מ בשביל זה אין ליתן ליהודים להרוג הם שונאיהם כי הם לא עשו דבר ולמה יהרגו אותם רק הדבר הוא כמו שאמרנו כיון שהיה אסתר יראה מן הכתבים הראשונים ואחשורוש אמר כתבו על היהודים כטוב בעיניכם ואין להסיר חשש הזה אם לא ע"י זה שיהרגו הם שונאיהם לכך כתבו הדבר הזה להרוג שונאיהם ויש לפרש ג"כ הפסוקים כפשוטן כי אסתר בקשה להעביר את רעת המן ואת מחשבתו אמרה רעת המן שלא יהרגו אותם ואת מחשבתו אף שאין כאן מעשה מ"מ הם חושבים עליהם שהם ראוים להרוג כמו שחשב המן הרשע על היהודים וא"כ יהיו היהודים כמו הפקר שיעשה כל אחד בהם כרצונו כל זה יש להעביר על ידי שיהרגו שונאיהם, ומה שהיתה אסתר צריכה עתה ליפול לפני רגליו כי עתה בקשה דבר יותר מפני כי אסתר היתה חושבת (ספר אור חדש עמוד קצח) כי מה שעשה אחשורוש היה זה בשבילה שהיא מלכה שלו והיא אמרה כי היתה נמכרת עם עמה להרוג אותם אבל בכאן בקשה להעביר רעת המן שחשב על כל היהודים ובודאי זה צריך בקשה יתירה, ולכך אמר המלך כי הנה נתתי את בית המן דבר זה בשביל אסתר שהיה רוצה לשלוח בה יד שהיה סבור אחשורוש שמחשבתו של המן היה על אסתר כמו שאמרנו למעלה לכך אמר הנה נתתי בית המן לאסתר בשביל זה ובשביל אשר שלח ידו ביהודים לכך נתלה המן כי התליה על עץ דבר נגלה אל הכל כדי שישמעו ויראו ולא יזידון עוד.

וא"כ אין הדבר כמו שאתה חושב כי הכל עשיתי בשבילך שאין זה כן כי מה שנתתי לך בית המן היה בשבילך אבל התליה על העץ הוא בשביל היהודים שהם צריכים חזוק יותר ושמירה ולכך בשבילם נתלה על העץ כדי שיהיה נודע אל הכל ולא יוסיפו לעשות כמו זה ומפני שאמרה אסתר להשיב הספרים על זה אמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב (אסתר ח, ח) ולהחזיר הכתב שנשלח כי דבר זה כאלו טעה המלך בכתב הראשון ונכתב שלא כדין וא"כ אף כתבים אחרים יהיו לכלום נחשבים שיאמרו כשם שטעה בכתב הראשון שהרי החזירו כך הוא טועה בכתבים אחרים ולכך אמר כתבו על היהודים כטוב בעיניכם אבל לא להחזיר הספרים עצמם שזה מורה כי הספרים היו בטעות נכתבים לכך יכתבו כתבים חדשים ואין זה בזיון המלך שיש לתלות כי נתחדש דבר מה אחר כתיבת הכתבים הראשונים אבל להשיב את הספרים כי דבר זה הוא בשביל כי הספרים נכתבו בטעות ולפיכך אמר כתבו על היהודים כטוב בעיניכם אע"ג שמן הכתבים האחרונים מגיע בטול לראשונים אין בכך כלום כי על זה יאמר כי מתחלה היה כך ועתה היה ענין אחר שנתחדש אח"כ ושניהם אמת כל אחד בשעתו רק להשיב הספרים עצמם דבר זה הוא בזיון אמנם הקושיא מה שנפלה לפני אחשורוש ודבר זה למה היה ועל זה מפרש ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך כי מפני שהמלך כבר עשה בקשתה וחזרה עוד לבקש בקשה אחר בקשה ודבר זה אין כבוד למלך כאשר המלך קל להתפתות וכן ותפול לפני רגליו והיתה מתחנן לו שיעשה בקשתה, ומה שאמרה כאן יותר להעביר רעת המן האגגי ולא אמרה זה למעלה שלא זכרה שם אגגי רק כי אמרה אין השנאה הזאת מחמת המן בלבד רק הוא שנאה ישנה כי אגג שהיה מזרע עמלק שהיו ישראל מאבדים עמלק בשביל שכך צוה הש"י לאבד עמלק ולכך שמואל נביא הש"י הורגו לפני ה' ויש לעמלק בנים והם צוררים לישראל ומה מועיל כי נהרג המן והוא אחד מן הצוררים בשביל זה לא נתבטלו השאר שהם זרע עמלק והם שונאי ישראל ואין חלוק בין המן ובין אחר רק כי המן שליחות של כולם עשה לכך אמרה אסתר להעביר את רעת המן האגגי כלומר ולהעביר רעה לגמרי שלא תהיה נמצא אף אצל שאר שהם צוררי היהודים וכן אח"כ אמרה להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים (שם, ה) וכן בכל מקום אשר זכרה אגגי כוונתה על אותם שהם שונאי והם מזרע אגג כי השנאה הזאת מן אגגי אינה שנאה ליחיד בלבד רק לכל אשר אגגי נקרא ולכך כאשר אמר המלך כי מה שאמרת להשיב הספרים דבר זה אי אפשר רק כתבו על היהודים כטוב בעיניכם שיהרגו הם בשונאיהם עד שלא יהיו נמצאים ויש לפרש ג"כ כי כל אשר עשה המן ליהודים לא עשה רק בשביל שנאת אגגי להנקם מה שעשה שאול לאגג ולא בשביל האמת ודבר שאינו אמת רק בשביל שנאה יש להעביר שלא יהיה נמצא ולא אמרה כאן רעת המן כמו שאמרה למעלה כי כאן אמרה אסתר להשיב את הספרים והספרים הם אשר כתב המלך ואין לקרא כתב המלך רעת המן אבל למעלה לא אמרה רק להשיב את מחשבתו אשר חשב וזהו בודאי רעת המן.