פתיחת התפריט הראשי

אסתר ח א: "בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר היהודיים [הַיְּהוּדִים] וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח א.


המלך מאשר שמרדכי ידע הכלעריכה

מתנה לאסתרעריכה

המלך הבטיח (אסתר ה ג): "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְיִנָּתֵן לָךְ" ורצה לקיים את הבטחתו (בית המן מתאים לתנאי "עד חצי המלכות"). כפי שראינו כשהמלך נותן איו זו העברת בעלות. המלך לא העביר את בעלות הטבעת להמן (ביאור:אסתר ג י), לא נתן לו את הכסף, ולא נתן לו יד חופשית לאבד את היהודים (ביאור:אסתר ג יא). כך גם המלך לא "נתן" בעלות על בית המן לאסתר הן המלך הוא בעלה של אסתר. מתנה זו היתה קשה לאסתר. האם המלך מגרשה מהארמון לאחר המסיבה המסוכנת עם המן? האם היא רוצה להיות מחוץ לארמון ולעבור כל יום או בתורה למלך בשער? האם מישהוא אחר ירצה לגור בבית שבעליו הקודמים הומתו בו בתליה? אסתר לא היתה יכולה לסרב ולדחות את המתנה. המלך עלול להעלב ולראות בזאת חוסר נאמנות וזלזול (ראה הדחת וושתי). אסתר פתרה את הבעיה. היא קיבלה את המתנה בשמחה, נשארה בארמון, קרובה למלך האהוב, והעבירה למרדכי להיות מנהל בית המן (ביאור:אסתר ח ב). בכל אופן אסתר קיבלה מהמלך רשות לבקר בביתה מחוץ לארמון ובכך היא קיבלה חופש תנועה בארמון ומחוצה לו כמלכה בעלת עוצמה.

בַּיּוֹם הַהוּא, נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, אֶת-בֵּית הָמָןעריכה

המלך גם העניק לאסתר את ביתו של המן על כל תכולתו. כך בעצם אישר לאסתר את בקשותיה במשתה: חיי עמה תמורת הסכמת עמה לתשלום מיסים. אסתר קיבלה את (אסתר ה יא): "כְּבוֹד עָשְׁרוֹ" של המן ואולי גם את עשרת אלפים ככרות הכסף אשר נתן המלך להמן כדי להוציא לפועל את תוכנית גבית המיסים החדשה. המלך רמז לאסתר ומרדכי שעליהם לפתור במסגרת החוק את התסבוכת שיצר המן, כלומר, לעקוף את פקודת-ההרג ולאכוף את פקודת-המיסים (ביאור:אסתר ח יא; ביאור:אסתר י א).

המלך ממנה את מרדכי למשנה-למלךעריכה

בניגוד למקרה חשיפת בגתן ותרש, אשר בזמנו המלך לא חקר אודותיו את אסתר, עכשיו תוחקרה אסתר על-ידי המלך הנרעש על טיב קשריה עם מרדכי. בתשובתה מה מרדכי "הוא לה" (ביאור:אסתר ח א), החסרה בכתוב, היא כנראה כללה את הפרטים הבאים: קרוב משפחה שגידל אותה, הביא להמלכתה, סיפק לה מידע על ניסיון התנקשות במלך, והוא, כמובן, חשף לה את מזימות המן שחתר תחת המלך. חשיפת המן כשלעצמה, כמו חשיפת בגתן ותרש, אינה מצדיקה תמורה מהמלך יותר מאשר תהלוכת יוקרה, ללא הסבר. אך מעמדו ומעשיו של מרדכי מעידים שהוא היה למעשה בתפקיד משנה-למלך כבר זמן רב, וזאת היא הסיבה העיקרית שהצדיקה את מינויו הרשמי לתפקיד משנה-למלך. המלך העניק למרדכי את טבעתו אחרי שנוכח לדעת שמרדכי הבין את פקודת-המיסים שלו ואת פקודת-ההרג של המן, ושיש בכוחו להוציאן לפועל בכבוד.


לסיכום, אפשר להקיש משרשרת הארועים הזו, שהמלך אישר את החלטותיו של מרדכי ואת דרך פעולתו.


מקורותעריכה

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)