מ"ג אסתר ח ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֵת שַׁרְבִט הַזָּהָב וַתָּקָם אֶסְתֵּר וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיּ֤וֹשֶׁט הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת שַׁרְבִ֣ט הַזָּהָ֑ב וַתָּ֣קׇם אֶסְתֵּ֔ר וַֽתַּעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
תרגום שני (כל הפרק)
ואושיט מלכא לאסתר ית שרביטא דדהבא דהוה בידיה וקמת אסתר ועלת קדם מלכא.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש רבה
"ותקרא אסתר להתך", רבנין דתמן אמרין התך זה דניאל, ולפי שחתכוהו מגדלתו נקרא התך, חתך. ורבנן דהכא אמרין שחתך את הדברים.
"לדעת מה זה ועל מה זה", אמרה לו לך אמר לו, מימיהם של ישראל לא באו לצרה כזֹאת, שמא כפרו ישראל (שמות טו, ב) ב"זה אלי ואנוהו", ושמא כפרו בלוחות, דכתיב בהן (שם לב, טו) "מזה ומזה הם כתבים".