פתיחת התפריט הראשי

אסתר ח ה: "וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ה.


יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִיםעריכה

אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, ... וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְעריכה

אסתר הגיע לרגע הדרמתי של בקשת עזרה מהמלך לבטל את פקודת ההרג של המן. היא פותחת באמרה המפורסמת "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב" שהיא בעלת שתי משמעויות: אם טוב על המלך עכשו, ואם המלך מקבל את ההצעה לביצוע בעתיד. אסתר מוסיפה הפעם גם אם בקשתה היא חוקית וכשרה, כי גם לה יש ספק האם בקשתה היא אפשרית.

אִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו, ... וְטוֹבָה אֲנִי, בְּעֵינָיועריכה

אסתר מערבת את מעמדה כאהובת המלך בתוך הבקשה הפורמלית. רק אסתר היתה יכולה לשאול שאלות כאלה כאשה. זאת היתה הסיבה שמרדכי התאמץ להמליך אותה כעזר כנגדו, מרדכי ידע שלמרות חוכמתו ותחבולותיו, אשה יכולה לעשות דברים שגבר איננו מסוגל לעשות. אסתר הפעילה לחץ ריגשי אבל מתגובת המלך לא נראה שהוא הגיב לזה למרות שהוא מינה אותה לשר, נתן לה חופש תנועה (לבקר בביתה מחוץ לארמון) וכוח ביצועי לכתוב פקודות בשם המלך, ולהרוג את אויביה ביום הראשון והשני של פורים.

מַחֲשֶׁבֶת הָמָןעריכה

אסתר מדגישה שהפקודה היא יציר מחשבתו של המן ולא של המלך - כלומר למלך אין קשר נפשי לפקודה והוא יכול לבטלה.

מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְעריכה

אסתר מתיחסת בכבוד להמן שהומת בתליה רישמית. היא לא קוראת לו "צֹרֵר היהודיים (הַיְּהוּדִים)" (ביאור:אסתר ח א), אלא משתמשת בשמו המלא בכבוד. המלך נתן כבוד להמן בתליה הרשמית. המן לא נרצח או עונה למוות וגופתו נזרקה על האדמה שכלבים ועופות השמים יאכלו אותו, או חלקי גופו נתלו על החומה. המלך התיחס בכבוד, ואסתר מכבדת את המלך.

אסתר מסבירה בדיוק את הפקודה שהיא מבקשת להשיב, ולא את כל פקודות המן (שלא ידוע לנו אם היו אחרות). אסתר משתמשת במילת המפתח אותה אישר המלך "לְאַבֵּד" (למרות שלא ברור מה הבין המלך לְאַבֵּד או לְעבד).

יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִיםעריכה

אסתר מבינה שהמלך מתקשר בעזרת כתיבה בלבד, לכן "יכתב" פקודה חדשה הקוראת להשיב את פקודת המן.
אסתר ידעה שבקשתה עלולה להדחות כבלתי כשרה, אבל היא הביאה את בקשתה באמונה שהמלך יקבל את בקשתה או יסביר לה איך לעשות את רצונה באופן כשר.
אסתר בקשה לבטל את פקודת המן אשר לא אושרה על ידי המלך ולכן היא פקודה חסרת ערך. אסתר בקשה שהמלך ידרוש שכל מדינות המלך ישלחו את כתב הפקודה חזרה ויאסרו על פרסומה של הפקודה.


מקורותעריכה

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)

I Sendowski, Mordecai Did Not Kneel Because The King Did Not Order It!, Crossbooks Publication, Bloomington IN, 2011