אלשיך על קהלת ז יד

<< | אלשיך על קהלתפרק ז' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


קהלת ז', י"ד:

בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃


(יד) נמשך אחר פסוק הקודם, לומר ראה את מעשה אלהים הוא אדם הראשון מעשה ידיו כאומרו (בראשית א כו) נעשה אדם, וברוב טובו נמשך אחר תאות היצר הרע, עד גדר כי מי יוכל לתקן את אשר עותו הוא פגם המות. ואם יציר כפיו לא יכול נגד יצרו מה גם אתה עתה. לכן ביום טובה כמוהו היה והמצא תמיד בטוב הוא מצות צדקות וכיוצא, ולא בהפך במאכלות ומשתאות שהן תאוה לעינים. וביום רעה ראה ופשפש ברע איזה עון עשית, כמאמרם ז"ל (ברכות ה א) הרואה שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו. ואל ישיאך לבך כי יום רעה הוא הוראת עון ויום טובה הוא הוראת זכות ולא תירא להתעסק בטוב. כי הלא גם [את] זה, הוא יום טובה, הוא לעומת זה, הוא יום רעה מקביל אליו, והוא על דברת שלא ימצא כו'. כי בחינתם שוה, שזה וזה הם כדי שלא ימצא האדם אחריו מאומה, הרעה ויסורין כדי שלא ימצא אחר מותו מאומה מעונותיו, והיום טובה כדי שלא ימצא אחריו זכיות. ועל כן הזהר ביום טובה לבל תמשך אחר תאות:

ושיעור הכתוב. ביום טובה הזהר והיה בטוב, וביום רעה ראה ופשפש לשיהיה לכפרת עונותיך. ולא תאמר כי מה שאצטער ואפשפש ביום רעה ראוי הוא, אך שביום טובה תהיה מורא על ראשי ושאהיה בטוב, הלא אדרבא הוא הוראת רוב זכותי ושמאכילין אותי פירות מעשי בעולם הזה. אל תבטח בכך, כי כאשר אפשר הוא כך, גם אפשר שגם [את] זה לעומת זה עשה האלהים, כי כאשר היסורין הם לבל ימצא האדם מאומה מהעונות, כך אפשר גם הטובה הוא להאכילך זכיותיך שלא תמצא אחריך מאומה. לכן הזהר והיה בטוב: